אחרי כל השיחות של המשגיחים, ואחרי כל ההתעלות מה כבר אני יכולה לומר לכם? אבל בכל אופן, אקח רגע מזמנכם היקר. אז קודם כל רציתי לספר לכם סיפור שמספרים גדולי המוסר. מעשה בעיירה שהיתה על ראש ההר, גרו בה כמה עשרות משפחות. העיירה פרימיטיבית, ואין שם ברזים, ואין שם מים. ולמטה יש נהר מפכה עם מימיו הצלולים, ואנשי ההר תאוים למים מן הנהר, אבל קשה להם לרדת למטה ולשאוב מים. צריכים לעמול ולשאוב ולסחוב את הדליים הכבדים עד למעלה, ועולים ויורדים, והדבר קשה.

אנחנו אמורות להיות הכותל של הילדים שלנו, אלינו הם אמורים לבא ולספר על כל הקורה אותם לטוב ולמוטב. לב של אמא – מושג שכה הרבה מכיל. אל מי אם לא אל אמא, רצים על כל דבר? לאחר שהם ספרו הרבה מאד תלוי בתגובה שלנו. והתגובה שלנו יכולה להוות השפעה ארוכת טווח עד למאוד. תגובה שלנו יכולה לעצב לילד השקפת עולם שהיא הרבה מעבר למלים שאנו אומרות.

איך אפשר להתמודד עם קנאה מקום שלכאורה החסר הוא כל כך ברור?

חיימקה וישראל אחים. חיימקה בן שש, ישראל בן ארבע. הם נמצאים ביחד בחדר שלהם ומשחקים יפה. לפתע את שומעת משם צעקות, ומריבות, ואחר כך ישראל מגיע אליך בוכה וצועק, שחיימקה משתלט על המשחק, והוא נותן לו רק מכונית אחת ולעצמו הוא לקח ארבע מכוניות, וגם לעצמו הוא לקח את הבובות הטובות ולו הוא נתן בובה שבורה. וכאשר הוא ישראל ניסה לחטוף לו מהמשחקים אז חיימקה הכניס לו זץ הגון.