הדין הפלילי חלק ד'
22/04/21
יש לדעת את ההבדל העצום בין דרך התורה לדון חוטא לבין המשפט בערכאות. אנשים חרדים שמוצאים את עצמם מסובכים עם מערכת המשפט, מנסים לעשות השוואה בין העולם שהם מכירים לעולם הזר והמנוכר, ולא פעם הם מסתבכים רק בגלל שלא יודעים את הכללים.
אנחנו, בני התורה אמונים על הידיעה שמודה ועוזב ירוחם. אדם הודה במה שעשה, הוא מתחרט על מעשיו, ולכן מגיעים לו רחמים.
(כמובן שלא בנזקים של בין אדם לחברו, אלא בעברות של בין אדם למקום)
הבעיה היא שבדין הפלילי זה ממש לא עובד כך.
מודה – הודאתה בעבירה, זהו, הכדור יצא מהידיים שלך. עכשיו אין לך שום שליטה על מה שיעשה בך. להפך ההודאה שלך תשמש כנגדך, קוראים לה ראית הזהב, וישתמשו בו כדי להפליל אותך. לא פעם אני שומעת צעירים אומרים: “החוקר היה כל כך נחמד, הבהרתי לו שאני מצטער ולא אעשה את זה יותר, הוא בטח יוותר לך.” ממש לא! הוא היה נחמד כדי לקנות את אמונך כדי שתודה, וזה ישמש כנגדך.
אצלינו אין אדם שם עצמו רשע, גם אם הוא מודה בעבירה (בין אדם למקום) לא מקבלים את העדות שלו (להוציא נזקים של בין אדם לחברו של עדות בעל דין טובה כמאה עדים), ואילו במערכת המשפט, בערכאות הודיה היא מלכת הראיות, הודית, סגרת בפניך כמעט את כל הדלתות.
לכן, חשוב לזכור ולשנן, לא למהר להודות.
אם תפסו אותך בעבירה, אזי אם יש לך תירוץ טוב ממש, אם יש לך אליבי שהוא מאה אחוז, אם אתה בטוח שאם תאמר את שיש לך לומר אז בוודאות ישתכנעו שאתה זכאי, אז אמור מיידית את גרסתך, כי בתי המשפט מאד מתייחסים לעדות הראשונה שאמר הנאשם. לכן אם אתה בטוח שיש לך הגנה טובה אמור אותה מייד.
אבל, אם אתה לא בטוח שמה שתאמר כל כך ישכנע את השומעים, אם אתה לא בטוח שהסיפור שאתה רוצה לספר הוא זה שיוציא אותך מהבראך שאתה נמצא בו, אז עדיף שתשתוק, אל תדבר מבולבל, אל תגמגם, ואל תעשה שטויות. אל תחשוב שבגלל שתביע חרטה, ותודה באשמה, מייד יפתחו בפניך כל שערי החסד והרחמים, ממש לא!
תן סיבה מדוע אתה שותק, תבהיר שאתה חף מפשע, אבל אתה מפחד, מכיון שאמרו לך לעולם לא לדבר בלי ייעוץ של עורך דין גם כאשר אתה חף מפשע, ורק זו הסבה שאתה לא מדבר, וברגע שיהיה לך עורך דין אתה תדבר, אם אתה יצירתי ויכול לתת סבה טובה מדוע אתה שותק, תן את הסבה, ואם אינך יצירתי פשוט אל תדבר, רק תחזור כמו מנטרה על הדרישה שאתה רוצה לראות עורך דין. הכי טוב להמעיט בדיבור, כי מרוב דברים... לא יחדל... פשע.... הדיבורים הרבים, רק יפילו אתכם, תסתבכו, לשתוק הרבה, ולדבר את המינימום. אל תחשבו שתצליחו ל’סבן’ את החוקרים, הם מיומנים, והם יודעים את העבודה, הם יאפשרו לכם לדבר כדי שתכינו לעצמכם את המלכודת.
זכור, זכותך לבקש להתייעץ עם עורך דין מיידית, עוד לפני החקירה, תעמוד על הזכות הזו. כפי שהבהרתי במאמרים הקודמים, הזכות הזו עלתה מדרגה בימנו, ומאד מתחשבים בה, במיוחד אם תדרוש אותה.
לא משנה כמה הסיטואציה לא נעימה וקשה, אל תתן שום הודיות בלי להתייעץ קודם עם עורך דין, לא פעם השטויות שאומרים בחקירה הראשונה הם אלו שלאחר מכן יכרכו את הקולר סביב לצוואר, וימנעו מעורך הדין לעזור בהמשך.
זהירות מהשוטרים ומהחוקרים, יש להם שיטות ידועות, האחד משחק את הטוב והשני את הרע. נכנס שוטר מאיים וקשוח ומפחיד את החשוד. לאחר מכן נכנס שוטר חייכן, עם פרצוף טוב לב מדושן, והלה מדבר סרה בשוטר הקודם, ואומר שהוא רוצה לעזור לך, ורק תתן בו אמון, ואחרי הפחד מהשוטר הקשוח, שמחים כל כך לראות פרצוף נעים שנשברים ונותנים אמון, ולא מבינים שזו רק מלכודת, אז אל תפלו בפח.
זכרו שגם חדר המעצר שורץ מדובבים, הם עושים את עצמם כאילו והם עצורים, מספרים על העבירות שלהם, וכך קונים את אמון חבריהם לחדר, לא להתפתות, פשוט לשתוק, לא לדבר הרבה, לא לתת אמון באף אחד שנמצא שם, לא בעצורים ולא בשוטרים, היחיד שאתם יכולים לתת בו אמון זה עורך הדין שנשלח אליכם. צרו קשר עם המשפחה שידאגו לשלוח לכם בדחיפות עורך דין.
הזהרו לא לשבש חקירה. זה מדהים. אדם יכול לשקר שלא עשה את העבירה, אבל אם ינסה להשמיד את הראיה, זו עבירה לא פעם חמורה יותר מהעבירה עצמה. בהרבה מקרים, במיוחד בתאונות דרכים, הנהג נבהל, ובורח ומנסה לשבש ראיות, ולבסוף יוצא זכאי מהתאונה אבל נענש בכל חומרת הדין כי ניסה לשבש חקירה וכי הפקיר פצוע.
עשית תאונה, לא משנה מי אשם ולמה. עצור. סטופ. אל תעזוב את המקום עד שהגיע האמבולנס, השיבוש רק יעשה לך צרות. היום הכל מרושת עם מצלמות, אל תברח, אל תדבר שטויות, אתה לא חייב לדבר, אבל אל תשמיד ראיוות ואל תסתלק מהזירה.
והעיקר הוא, חבר’ה לא כדאי להסתבך, זה לא שווה את זה, הצער, עוגמת הנפש, הבושות, והכספים הרבים, כל אלו עושים את ההסתבכויות לדברים שהחכם עיניו בראשו ויודע לברוח מהם כמפני האש, החכמולוגים בטוחים שלי זה לא יקרה, אבל זה קורה, ועוד איך קורה, אז למען עצמכם, למען עתידכם, למען המשפחה, תשמרו על עצמכם ואל תסבכו.