בין שני בתים - חלק א'
05/05/21
פרק ראשון
חמש בנות כבנות עשר שיחקו בחבל, שתיים מגלגלות והשלוש קופצות לקול שירתן 'אדום כחול לבן, אדום כחול לבן'. לפתע באחת הפסיקה השירה, והמגלגלות פסקו ממלאכתן, אחת מהן, קלרה שמה, צעקה על הקופצת – אמילי -
"את דרכת על החבל, יש לך אבוד."
"לא נכון לא דרכתי"
"את כן דרכת"
"את סתם ממציאה כי נמאס לך לגלגל"
"ואת סתם משקרת, את דרכת על החבל ואני הרגשתי את זה, אחר כך קפצת וחשבת שלא ירגישו"
"שקרנית אחת! קפצתי רק פעם אחת ולא דרכתי על כלום, וגם רבקי שמגלגלת יכולה לומר לך את זה, נכון רבקי? נכון לא דרכתי?"
רבקי התלבטה, היא לא ידעה בדיוק עם מי כדאי לה לצדד, היא בכלל לא ידעה אם אמילי דרכה או לא, אבל עובדה זו לא היא שתגרום לה לצדד בצד זה או אחר, היא צריכה לדעת עם מי כדאי לה להיות, מה יותר משתלם לה, ועל פי זה היא תחווה את דעתה.
לא נראה היה שאמילי או קלרה מתכוונת לוותר אחת לשניה, הן המשיכו להתווכח כאשר החברות האחרות מתבוננות בהן ולא מחוות דעה.
ואז לפתע צעקה קלרה: "את אמילי, מי את בכלל שתתדברי, ההורים שלך עומדים להתגרש!"
אמילי חשבה שאוזניה משטות בה והיא לא שמעה נכון, אבל קלרה לא נתנה לה להתלבט הרבה זמן וצעקה שוב: "כולם יודעים את זה, את בסך הכל ילדה שההורים שלה תכף מתגרשים! את דרכת על החבל וזהו, תפסיקי לעכב כאן את המשחק!"
אמילי הייתה המומה, היא החווירה, מעולם עוד לא שמעה סוג של חרוף שכזה, היא אפילו לא ידעה מה לומר.
היא ברחה מהמקום, עזבה את חברותיה והחלה ללכת הביתה.
המילים הפוגעניות חדרו לתוך לבה כמו פגיון. היא הייתה בטוחה שקלרה סתם ממציאה, זה לא נכון, מה פתאום ההורים שלה הולכים להתגרש? איך בכלל מעיזה קלרה לומר לה מילים נוראיות שכאלו? מאיפה קלרה המציאה שטויות שכאלו, ועוד לומר דברים כל כך מעליבים, איך היא מעיזה קלרה ככה להעליב אותה, מי היא חושבת שהיא קלרה. ובכלל גירושין זה לא נושא שמדברים עליו בין ילדים, אף פעם מזכירים דברים שכאלו בנוכחותם, זה ממש מילה גסה, אז איך היא מעיזה לומר כאלו מילים?
קלרה! היא כבר תראה לה מה זה. היא תגיד למנהלת, היא לעולם כבר לא תשחק אתה, איזו ילדה מוזנחת היא קלרה, היא הילדה הכי מוזנחת בכל השכונה, ילדה מגעילה שכזאת, רק ילדה רעה שכמותה מסוגלת לומר שקרים שכאלו.
ההורים שלה עומדים להתגרש? איזו עלילה. אילו דברים מופרכים. לא! היא לא תמשיך במשחק עם חברות שכאלו, למה אף אחת לא השתיקה את קלרה כאשר אמרה את הדברים הנוראיים? למה הן עמדו שם כולן ושתקו? מי שמע שאומרים כאלו מילים? קלרה, בטח היא רואה בבית כל מיני סרטים שלא מרשים לראות אותם, בטח משם היא למדה את הדברים הנוראים האלו שלה, חבל שהיא לא נתנה לה בעיטה חזקה, הוגנת ישר לתוך הבטן שיכאב לה לקלרה, שהיא תדע שהיא לא יכולה לומר את כל מה שהיא רוצה. היא הייתה צריכה לסחוב לה בשער, לתת לה בוקס ישר בפנים.
אמילי בעצמה לא הבינה את הזעזוע העמוק שתקף אותה לשמע המילים הללו. הוא זעזע את כל אושיות נשמתה, היא מעולם לא נעלבה בצורה כל כך עמוקה, היא הרגישה מין רעד בכל גופה. המשפט הזה, היה משפט מורעל, משפט נוראי, משפט שהיא לא מצאה בעצמה כוחות נפש להתגבר עליו.
ההורים שלה מתגרשים? מה פתאום? זה בכלל לא נכון. אין דבר כזה, ההורים שלה לא מתגרשים, אפילו לא חשבו על דבר כזה, אז מדוע זה כל כך פוגע בה מה שקלרה אמרה? למה היא לא צעקה לה מיד בחזרה, ההורים שלך בעצמך מתגרשים! למה היא לא אמרה לה כל הדודים והדודות שלך מתגרשים, אתם משפחה שלמה גרושה. למה היא איבדה את הלשון שלה ולא הייתה מסוגלת לומר שום דבר? מדוע היא לא ענתה לקלרה שום דבר על המילים הנוראיות הללו.
"בואי, לאן את הולכת?" קראו החברות אחר אמילי המתרחקת
ואמילי סובבה את ראשה לאחור ואמרה, "לא רוצה בכלל לשחק אתכן! ואת קלרה, אני כבר לעולם לא חברה שלך, ומחר אספר למנהלת והיא תעניש אותך על המילים שלך, ודאי היא תוריד אותך כתה, את בין כה וכה עצלנית הכתה!"
אמילי הרגישה מעט מים קרים על נפשה הבוערת, לפחות היא אמרה לקלרה שהיא עצלנית הכתה, וזה נכון, הציונים שלה היו חלשים. זהו, היא אמרה לה את זה לפני כולן בדיוק כמו שקלרה אמרה את המילים הנוראיות שלה לפני כולן. מגיע לה לקלרה שיעליבו אותה, הלוואי והמנהלת תוריד אותה כתה, שהיא תלמד בכתה ג', היא בכלל לא מתאימה ללמוד בכתה ד'. יכול להיות שצריכים להוריד אותה בכלל לכתה ב', היא בקושי יודעת לקרא, תמיד יש לה שגיאות. אם בטי הייתה אתה בטי כבר הייתה מכניסה בה כמה בעיטות טובות ומושכת לה בשער, בטי יודעת נפלא לעשותאת הדברים הללו.
אמילי חזרה הביתה. אמה עמדה ליד הכיריים במטבח והייתה עסוקה בהכנת האוכל. אמילי רצתה לספר לה כמה נעלבה מקלרמה, ואיזה דברים נוראים קלרה אמרה, אבל היא הרגישה שהיא לא מסוגלת להוציא את המילים האלו מהפה שלה.
בכלל מנין לקלרה לדעת מה שקורה אצלם בבית? מה פתאום היא מחווה דעות על מה שעומד לקרות, כאילו וקלרה היתה שם בבית כאשר היו וויכוחים, היא בכלל לא שמעה אותם, אז מנין היא קובעת שההורים שלה הולכים להתגרש? את מי היא תשאל? איך היא תדע? זה בכלל לא יכול להיות. גירושים זה לא דבר שקורה לאנשים באמת, גירושים זה רק דבר ששומעים שקורה לאנשים שלא מכירים, אבל אף פעם זה לא קורה לאנשים שמכירים.
היא בכלל לא מכירה אף משפחה שההורים שם התגרשו. היא מכירה יתומות, וודאי שהיא מכירה. לפעמים יש לוויות ומספרים שנשארו בבית ילדים קטנים, אז זה דבר שקורה.
אפילו במשפחה יש להם יתומים, בת דודה של אמא שלה נפטרה והשאירה שני ילדים יתומים. היא אמילי ובטי הלכו עם אמם לבקר אותם, הם נראו ילדים רגילים אפילו שהם היו יתומים, והם אפילו שחקו אתם במשחקים, וצחקו. לא ראו עליהם בכלל שהם יתומים, הם לא ישבו כל הזמן בפינה ובכו. להפך, היו להם משחקים מיוחדים, והם שחקו וצחקו, סיפרו בדיחות ואפילו לא הזכירו את אמא שלהם שכבר בעולם האמת. הם לא היו נראים מוזנחים, הם היו לבושים יפה, והבית היה נקי, והיו שם גם ממתקים, ובארוחת ערב שהם אכלו אתם, היה מכל טוב, היו שם כל כך הרבה דברים מיוחדים, היו מעדנים, וחלבה, וגבינה צהובה וסלט ושוקו שקונים בחנות. היא לא זוכרת מי בישל שם, ומי הגיש לשולחן, אבל היא כן זוכרת את הארוחה המיוחדת.
כן, יתומים ויתומות יש הרבה בעולם אבל משפחות עם הורים גרושים, היא לא מכירה אפילו משפחה אחת כזו, זה סתם דברים שמדברים עליהם בשקט, ולא באוזניי ילדים, והם מן אגדות שמבוגרים אוהבים לדבר עליהם כשאף אחד לא שומע, או שהם חושבים שהילדים לא שומעים.
אנשים יכולים למות, בטח, בבתי חולים ישנם הרבה אנשים שהם חולים אנושים, אז לפעמים הם מתים והילדים שלהם נשארים יתומים, זה קורה, עצוב אבל אמיתי. אבל להתגרש? בחיים לא! זה לא דבר שקורה, אז מה פתאום קלרה צעקה לה שההורים שלה הולכים להתגרש? איך היא מעיזה בכלל לומר דבר שכזה. ומה זה בכלל להתגרש? מגרשים? מי מגרש? מאיפה מגרשים? מהבית? נועלים את הדלת ולא מרשים להיכנס?
קלרה היא סתם ילדה מופרעת, היא גם חצופה, רק השבוע המורה הוציאה אותה פעמיים מהכתה, לא מספיק שהיא עצלנית ולא מכינה שיעורים אז היא גם מתחצפת למורות, ומגיע לה שהוציאו אותה מהכתה. לומר שההורים שלה הולכים להתגרש זה גם חוצפה, גם על זה היו צריכים להוציא אותה, מאיפה? אולי מהרחוב, כן שיהיה לה אסור לשחק בחבל, כי היא ילדה יותר מדי חצופה! אסור לה בכלל לצאת אחר הצהריים ולשחק עם ילדות, שתישאר בבית שלה, ולא תצא החוצה, ילדות כאלו מופרעות עדיף להן שהן תהיינה בבית שלהן עצמן, בהשגחה של ההורים שלהן שישמרו עליהן, וילדות כאלו בכלל מגיע להן שההורים שלהן יתגרשו בעצמם, כן זה העונש שהיה מגיע לה, שהיא תבוא הביתה ותגלה שההורים שלה ככה פתאום התגרשו!
קלרה הזו היא סתם ילדה מגעילה, מאחורי גבה אף אחד אף פעם בכלל לא קרא לה קלרה, כולם קראו לו 'קוטטי ושרוטותי', כי לקלרה היה מנהג מגונה, הייתה חוזרת שוב ושוב על אותה בדיחה שחוקה, נגשת לבת ושואלת, קוט אותי ושרוט אותי הלכו לים, קוט אותי טבע ומי נשאר? וכאשר היו עונים לה שרוט אותי, הייתה מתחילה לשרוט את הבנות, ואפילו שכולם מכירים כבר את הבדיחה המטופשת שלה ולא עונים לה היא נותנת שריטות, היא כזאתי סתומה שלא משעמם לה כל יום לחזור על הבדיחה המטומטמת שלה. פעם היא שמעה את זה בים ומאז היא לא מפסיקה לנדנד לכולם עם השטויות שלה. אף אחד לא רצה להתחיל עם קלרה כי היא הייתה נותנת מכות ובעיקר מושכת את השערות של הבנות.
לקלרה יש המון נמשים על הפנים, יש לה עיניים כחולות עם משקפיים חומות ממש מכוערות ושעור שחור ארוך. היא כנראה אף פעם לא מסתרקת, יש לה קוקו ארוך מאחורנית, אבל רואים שהקוקו לא מסורק והיא רק אספה את השערות עם כל הקשרים שלהם, גם יש לה מלא גיבנות בקוקו, כי היא תמיד מתגרדת, בטח יש לה מלא כינים. יש לה שפתיים דקות כאלה, היא בכלל לא יפה, ולא נעימה. אפילו שהיא לבושה בבגדים נקיים היא תמיד נראית מוזנחת, הבגדים שלה לא תואמים, ורואים שלאף אחד לא חשוב שהיא תראה יפה. אף אחת לא אוהבת את קרלה, בכלל אין לה חברות טובות, היא סתם נדבקת לחברות, מנסה לדחוף את עצמה לתוך שיחות של אחרות.
זאת'י הקלרה הזאת'י בכלל יודעים שהיא שקרנית, גם פעם כאשר היתה צריכה להכין שיעורים ולא הכינה ספרה שהם נסעו מחוץ לעיר ולכן לא הכינה את השעורים, ואמילי ידעה שהיא משקרת כי כל אחר הצהריים היא ראתה אותה למטה משחקת בחבל, והם בכלל לא נסעו לא בתוך העיר ולא מחוץ לעיר.
קלרה השקרנית הזו, אין לה בכלל בעיה לשקר את המורים, והיא בכלל לא פוחדת שהחברות תלשנה עליה, הרי כולם ראו אותה בחוץ משחקת במקום להכין שיעורים. גם אם יתפסו אותה בשקר זה לא יזיז לה, היא לא מתרגשת מזה, והיא רגילה לקבל עונשים.
אמילי לא ספרה למורה על השקר של קלרה. חבל! חבל שהיא לא הלשינה אותה אז למורה, כדי שהמורה תתן לה שני עונשים, אחד שהיא לא הכינה שיעורים ועוד אחד שהיא שקרה.
קלרה שקרנית, אז בכלל לא צריכים להאמין למה שילדה שקרנית ועצלנית אומרת. אז מה איכפת לה בכלל מה שקלרה אמרה, את מי זה מעניין? גם בחבל היא תמיד משקרת, כשהיא דורכת על החבל היא מכחישה זאת בתוקף, ועל בנות אחרות שלא דורכות היא טוענת שהן כן דרכו. הנה, גם עכשיו היא העלילה עליה שהיא דרכה, היא יודעת שאמילי היא הקפצנית הכי טובה, לכן היא נסתה להעליל עליה שהיא דרכה על החבל, בכלל לא אוהבים לצרף את קלרה למשחקים, אבל בגלל שבהרבה מאד מהמקרים החבל שלה, אז משחקים אתה. גם עכשיו החבל היה שלה, וחמש פעמים היה לה אבוד עד שהיא הסכימה להודות בכך, והחלה לגלגל בעצמה.
כמעט תמיד יש לה חבל, מעניין מי קונה לה את החבל שהיא מביאה, יש לה חבל ארוך ומסוג טוב, אז לכן משחקים אתה, וכמובן שתמיד היא דורשת להיות ראשונה, וכאשר יש לה אבוד היא מכחישה, אבל רק אם יש לה אבוד-אבוד שממש כולם רואים היא מודה שהיא דרכה, ככה, היא תמיד מכחישה ומשקרת.
ילדה רעה קלרה, מי בכלל צריך לשים לב למה שהיא אומרת? בחיים לא אמרו את המילה גירושין אצלם בבית! אף אחד לא הזכיר דבר שכזה, אז בטח שזה לא נכון, והקלרה השקרנית הזו רק ממציאה לה דברים כדי להרגיז.
כן, מחר על הבוקר, עוד לפני התפילה היא תלך למנהלת ותספר לה על המילים הנוראיות שקלרה אומרת, המנהלת תעניש אותה כי היא לא רק אמרה את הדבר הזה, היא עוד צעקה את זה לפני כל החברות האחרות כי היא רצתה להעליב אותה, אז צריכים להעניש אותה, את קלרה תמיד מענישים, כי היא מאחרת ללימודים, בדרך כלל אין לה אפילו פתק להצדיק את האיחור, ופעם אחת כאשר קלרה הביאה פתק, בהפסקה היא סיפרה לחברות שהיא בעצמה כתבה את הפתק וחתמה עליו!
אמא של אמילי היתה עסוקה בהכנת ארוחת ערב, אמילי נכנסה לחדרה, בטי - אחותה התאומה - ישבה שם והכינה שיעורים. אמילי ובטי היו דומות שתי טיפות מים אף אחד לא היה יכול להבדיל ביניהן, למרות שאמא תמיד אמרה שהיא יודעת מי זו מי, גם היא הייתה מתבלבלת.
אמא תמיד אמרה שמזל שאמילי נולדה עם שומה חומה קטנה על הגב שלה, וכך לא בלבלו בינהן מאז שהן נולדו. אמילי הייתה גדולה מבטי בשבע דקות. אמילי ובטי למדו באותו בית הספר אבל בכתות אחרות. בגן הן למדו ביחד, והגננות לעולם לא הבחינו מי זו מי. אמן רצתה להלביש אותם עם בגדים שונים כדי שהגננות תוכלנה להבדיל בינן, אבל הן לא הסכימו בשום אופן, ודרשו ללבוש את כל פרטי הלבוש זהה לחלוטין.
עכשיו אמילי נכנסה לחדר, היא רצתה לשאול את בטי אם גם חברות שלה אמרו לה שההורים שלהם הולכים להתגרש, אבל היא לא העיזה לשאול על כך את בטי, יש דברים שלא מדברים עליהם אפילו לא עם בטי שבדרך כלל יכולה אפילו לקרא את המחשבות שלה.
גם אז בלילה כשהן התעוררו בגלל הקולות הרמים של הוויכוחים שהיו בין ההורים, ובטי נכנסה למיטה של אמילי, הן רק התחבקו והן לא אמרו מילה אחת לשניה. כשהקול של האם עלה לטונים גבוהים, הן החזיקו אחת את השניה בחוזקה, מבלי להוציא מילה מהפה.
בבוקר הן אפילו לא הזכירו את מה שקרה, הן לא דברו על זה, כאילו וזה היה חלום רע, משהו שלא קורה במציאות.
עכשיו, היא לא הייתה מסוגלת להוציא את המילים האלו מהפה. בטי הסתכלה על אמילי, ובלי שאמילי תספר לה מאומה על מה שקרה, בטי שאלה אותה: "מי הרגיז אותך?"
"קלרה!"
"היא שוב פעם שקרה במשחק?" שאלה בטי.
"היא בטח שקרה, היא תמיד משקרת, אבל הפעם היא עשתה עוד משהו יותר גרוע, היא נורא העליבה אותי, לפני כל החברות."
"מה היא אמרה לך,"
"אני לא יכולה להגיד, זה נורא מעליב."
"מה שקלרה אומרת בכלל לא מעליב, כולם יודעים שהיא סתם טפשה, אז מה אכפת לך ממנה?"
"לא אכפת לי בכלל ממה שהיא אומרת, ממש לא אכפת לי, אני אגיד למנהלת שתעניש אותה, יודעים שהיא שקרנית שממציאה דברים, כל מה שהיא אומרת זה מומצא, מה שהיא אומרת עלי זה הכל עליה, לא אכפת לי בכלל ממנה."
"טוב שלא נעלבת ממנה, אבל חבל שכך כואב לך בתוך הלב שלך, אני מרגישה שנורא כואב לך, אל תשימי לב אליה, חסר לה בורג, היא מה זה הייתה רוצה להיות חרוצה כמו שאת חרוצה, קבלת במבחן בתורה מצוין, היא לא רצתה להראות את המבחן שלה, בטח, למה שתראה, בוודאי קבלה מספיק בקושי! היא החזיקה את המבחן קרוב אליה, אני ראיתי אותה אחרי הלימודים מחזיקה חזק את המבחן. אני קבלתי את הציון הכי טוב בכתה, אבל לא השווצתי עם זה, ואפילו לא צחקתי על אמילי שמחביאה את המבחן שלה.
אבל קלרה שראתה את הציון שלי, התחילה לצעוק לי שמשוויץ יוצא מיץ! היא שוויצרית בעצמה, כשקנו לה חולצה חדשה היא לא הפסיקה להשוויץ אתה עד שהיא כבר התחילה להזיע מרוב שוויץ. זוכרת כמה היא השוויצה עם הקשת שקנו לה לראש. עזבי אותה, תשכחי את מה שהיא אמרה."
"אני ממש שכחתי, לא זוכרת בכלל מה שהיא אמרה, אבל גם המנהלת וגם המחנכת עוד יענישו אותה על זה, היא תחטוף בראש, הלוואי שיעיפו אותה מבית הספר, שיורידו אותה כתה, שיעבירו אותה כתה.
שלא יעיזו להעביר אותה לכתה שלי!" התחלחלה בטי.
"לא מה פתאום, יעבירו אותה לכתה השלישית, שהיא תהיה שם, מי צריך אותה. את יודעת שכאשר המורה עשתה החלפת מקומות והושיבה אותה ליד מירי, אז מירי התחילה לבכות, אז המורה העבירה אותה ליד שולי, ולמחרת שולי הביאה פתק מודבק מאמא שלה, והמורה שוב פעם החליפה מקומות, והיא הושיבה אותה ליד דבורי. מה הפלא שדבורי לא התלוננה, היא חדשה בבית ספר ולא יודעת מי זה קלרה, אז בינתיים היא תקועה אתה.
"האוכל מוכן", הן שמעו את אמן קוראת להן, ומהרו למטבח.
וכשהן ישבו לאכול ארוחת ערב, אמילי הסתכלה חזק על אמא שלה, היא רצתה לראות אם יש עליה אילו שהם סימנים שיכולים להוכיח אם היא מתגרשת, איך בכלל נראית אישה שמתגרשת? האם היא נראית אותו הדבר כמו אישה רגילה? או שרואים עליה סימנים מיוחדים? אמילי סקרה את אמה מכף רגל ועד ראש, ולא מצאה כל סימן חריג, הכל נראה היה כרגיל.
"איך היה היום בבית הספר?" בקשה אמה לדעת.
"בבית הספר היה בסדר, אבל אחר כך למטה קלרה עצבנה אותי!" היא ספרה לאמה.
"אל תתיחסי אל קלרה, זה בית בעייתי שם, יש להם הרבה צרות, אולי לכן היא מעצבנת אותך," אמרה לה אמה.
מאיפה אמא יודעת שיש להם צרות? איך היא יודעת מה שנעשה בבית של קלרה, אז אולי כמו שאמא יודעת על הבית של קלרה, כך קלרה יודעת על הבית שלהם? איך בכלל אנשים יודעים מה שקורה בבית של אנשים אחרים? מי מספר להם?
אמילי רצתה לשמוע יותר על הצרות שיש בבית של קלרה, מי יודע? אולי בפעם הבאה כאשר קלרה תגיד לה מילים מרגיזות גם היא תוכל להגיד לה בחזרה, סתם להגיד יש לכם צרות בבית, זה לא מספיק, היא צריכה לדעת מה יש שם, כדי שתוכל לפגוע בקלרה, כמו שקלרה פגעה בה.
"איזה צרות יש בבית של קלרה?" בקשי אמילי לדעת.
"אני לא אוהבת לספר על הצרות של אחרים, זו רכילות, אבל אני יודעת שהיא מסכנה מאד, וצריכים לרחם עליה, לכן אני אומרת לך שיש לה צרות," אמרה לה אמה ולא הוסיפה.
לרחם על קלרה? לא, אילו לא היו התוכניות של אמילי, היא כעסה על קלרה מאד, קלרה פגעה בה, וקלרה גם ערערה לה את כל הביטחון בחיים שלה, היא הרגישה שקלרה פשוט קדחה חור באוניה שבה היא שטה, והאוניה עומדת לטבוע, היא לא ידעה בדיוק מתי תטבע האוניה, אבל היא הרגישה שהאוניה תטבע.
למחרת, אמילי לא הלכה למנהלת להלשין את קלרה, היא אפילו לא העיזה לומר למנהלת את המשפט הנורא הזה. בכל ההפסקות היא לא שחקה עם קלרה, אפילו שהיו המון בנות שקפצו בחבל של קלרה, היא הייתה עם בטי, שתיהן אמרו שלא מתחשק להן לשחק ועדיף להן לפטפט.
