בצע\ביצוע\מבצע\בציעת הפת
29/06/21
שטות - השורש של המילה הוא שוטה, שוטה אינו בר דעת, שטויות הן דברים שנאמרו ללא דעת.
שיטה - שורה ישרה בהקשר לכתיבת סת”ם – ספרים, תפילין ומזוזות. יש בה גם משמעות של סדר חשיבה המכוונת לנקודה מסוימת.
משוטט – להסתובב
שייט – אונייה קטנה.
שוט – רצועה בה מכוונים את בעל חי במסלול.
כל המשמעויות נשתדל להתחבר לשיטה אחת, קו ישר שכולל את כולם.
אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות
"ריש לקיש אמר: אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, שנא': אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, תִשׁטֶה כתיב" (מסכת סוטה ג.). תִשְׂטֶה הוא לשון שטות (שי"ן שמאלי וימני מתחלפות). המשיכה אחרי עבירה היא השתלטות התאווה על השכל, זה נקרא רוח שטות, העיניים רואות, הלב חומד והשכל ננעל.
רש"י מביא פירוש נוסף: "ופשוטו של מקרא כי תשטה - תט מדרכי צניעות ותחשד בעיניו, כמו שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר (שם ד, טו), אל ישט אל דרכיה לבך (שם ז, כה)”. כִּי תִשְׂטֶה הוא לשון סטייה, הרי בכתובים סטייה כתוב בשׂי”ן כפי שהביא רש”י (שְׂטֵה מֵעָלָיו(.
כִּי תִשְׂטֶה (סוטה) הוא לשון סטייה-שטייה ויש בו גם משמעות של שטות. הקשר ביניהם ברור ומובן, הסוטה סטה-סרה מדרכי הצניעות והשוטה סר מדרך השכל. השכל הוא ישר, החריגה ממנו נקרא סטייה, וכן צניעות הוא דרך התנהגות, מי שאינה נוהגת בצניעות נקראת סוטה, הרי היא סרה מדרך הצניעות, מדרך הישר שבו יש ללכת. בעומק הדברים , גם הסטייה מדרכי הצניעות הוא שטות, איבוד השכל והנטייה אחר התאווה.
משוטט – מסתובב
יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְלֹא יִמְצָאוּ (עמוס ח,יב). "ישוטטו - ענין ההליכה אנה ואנה כמו שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם (מצודת ציון שם). לשוטט הוא ללכת ללא כיון, אנה ואנה ללא יעד מוגדר. משוטט הוא מלשון שטות, כך השוטה מסתובב, אין לו מטרה, רק הולך כאן ושם, כך המשוטט מסתובב מבלי לדעת לאן הוא הולך.
המילה משוטט מופיעה בתורה בצורה אחרת, "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ..." (במדבר יא,ח), כך כתוב בפרשת המן שהסתובבו לחפש אותו. שָׁטוּ ושׁוֹטְטוּ הן בעצם אותה המילה, הטי"ת הכפול הוא לחיזוק העניין.
הזוהר הקדוש אומר שמה שכתוב שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ, מורה על חסרון באמונה וסיים הזוהר: "שטו העם ולקטו, מאי שטו שטותא". הרי מפורש כדברינו ש’משוטט’ שורש המילה הוא שטות. עיין עוד במסכת יומא דף עו.
שַׁיִט
שַׁיִט הוא ספינה קטנה השטה על פני המים (ישעיהו לג,כא). יש בו גם משמעות של שחייה, התרגום של הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת (ישעיהו כה,יא) הוא שַׁיְטָא לְמֵישַׁט. אסור לשחות בשבת וכך אמרו: "ולא שטין על פני המים - גזרה שמא יעשה חבית של שייטין (ביצה לו:), שט בשפת התלמוד הוא שחייה.
נראה לי ששַׁיִט הוא מלשון משוטט. שט שהוא על פני המים מקביל למשוטט שהוא בארץ, היינו תנועה ללא כיון, כמו שהמשוטט מסתובב בארץ, כך השט מסתובב על פני המים. ואפילו אנייה השטה לקראת יעד, עצם ההימצאות בלב ים ושום דבר לא נראה באופק, נתפס כמשוטט, כמסתובב ללא כיון.
שיטה\שוט
עד כה דברנו על שטויות, סטייה-שטייה, המשוטט בשווקים, השט על פני המים, המכנה המשותף בין כולם הוא, שכולם חורגים מן המסלול, מסתובבים הנה והנה. וכל זה בניגוד מוחלט למילת שיטה, זאת קו ישר, גם בתחום המחשבה, זה חשיבה מסודרת, רעיונות שמתחברים יחד, שיטה ושטות הם ההפך הגמור.
בלשון הקודש יש מושג שנקרא ‘דבר והיפוכו’, אותה מילה יש לה שתי משמעויות הפוכות. לדוגמה, ‘ישרש’ פירושו לעקור, על אף שהשרשה הוא ההפך מלעקור. דבר והעדרו מתבטא באותה המילה. כמובן שזה במקומות מסוימים, זה לא כלל מוחלט, רק במקום שהוא מוכרח.
לפי זה, שיטה ושטות הן מאותו השורש, רק דבר והיפוכו, שטות הוא העדר של שיטה. וכן השוט מחזיר הבהמה המשוטטת למסלול, דבר והיפוכו.
נראה לי ש’דבר והיפוכו’ אינו עניין לשוני בלבד אלא מושג ביהדות. ‘דבר והיפוכו’ מופיע בהרבה מקומות בחז”ל, המפורסם שבהם הוא פרה אדומה, שמטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים. הגדר מבואר במדרש רבא תחילת פרשת חוקת: “בהרת כגריס (צרעת) באדם טמא, פרחה בכולו טהור. מי עשה כן, מי צווה כן, מי גזר כן, לא יחידו של עולם!” זה סוד האחדות, אין עוד מלבדו, אפילו ‘דבר והיפוכו’.
