בצע\\ביצוע\\מבצע\\בציעת הפת
16/06/21
מה המשמעות של המילה 'בצע'?
בצע פירושו גזל, וכך כתוב: כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע (משלי א,יט), ופירשו רש"י והאבן עזרא ש'בצע' הוא גזל וכן מוכיח סוף הפסוק: אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח.
מאידך, בצע הוא סתם ממון, הרי השרים שופטי העם צריכים להיות 'שֹׂנְאֵי בָצַע', היינו ששונאים ממון עצמם. יש לו גם משמעות של רווח ותועלת – מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ. ואיך ייתכן שבצע מתפרש בשתי משמעויות הפוכות, גם גזל, גם 'ממון כשר'?
ביצוע פירושו הגשמה ומימוש, סיום של פרויקט, הבאת דבר אל גמר תכליתו.
פשרה נקראת בלשון חז"ל ביצוע. איזה מאפיין יש בפשרה שעל שם כך הוא נקרא ביצוע?
בציעת הפת הוא מושג הלכתי הוא חיתוך הלחם אחרי ברכת המוציא.
יש לנו מרחב גדול של משמעויות: גזל, רווח, השלמת פרויקט, פשרה, וחיתוך. האם יש מכנה משותף בין כל המשמעויות האלו?
בציעת הפת
בציעת הפת הוא מושג בדיני ברכות, היכן וכיצד לחתוך את הלחם אחרי ברכת המוציא. לכבוד הברכה, יש לבצוע על פת שלם או פרוסה גדולה ובמקום שנאפה יפה ופרוסת הביצוע אותה אוכלים.
בציעה הפת היינו חיתוכו. בוצע=חותך.
נראה לי שבציעה שמשמעותה חיתוך הוא המפתח להבין שארי המשמעויות של בצע כפי שנבאר.
ביצוע
ביצוע היא מילה בתנ"ך: עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ. (איכה ב,יז). בִּצַּע אֶמְרָתוֹ פירושו השלים את הגזירה (רש"י ואבן עזרא). מכאן ש'ביצוע' פירושו השלמה של פרויקט. וצריך לדעת מה מקור המילה?
נראה לי שמילת ביצוע נגזרת מבציעת הפת שהוא לשון חיתוך. חיתוך מורה על גמר. כל הליך שנמשך, באיזה שלב צריכים לחתוך אותו ולהביא אותו לידי סיום. בשפת הסלנג, 'לחתוך עניינים', היינו לגמור. גם 'פסק הלכה' נקרא על שם החיתוך, הרי 'לפסוק' בארמית הוא לחתוך, פסק הלכה הוא חיתוך של שלבי הפלפול והכרעה בין דעות חלוקות.
לפי זה, ביצוע שהוא סיום של פרויקט שורשו בלשון חיתוך המורה על השלמה של הליך.
וראה דבר פלא, במדרש איכה פרשה א' דרשו את הפסוק: בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – "מבזע פורפירא שלו", כביכול השם יתברך 'קורע בגדו' ומתאבל על ירושלים. 'מבזע' בארמית הוא קורע, 'אמרה' הוא שפת הבגד, בִּצַּע אֶמְרָתוֹ = קורע שפת בגדו.
והנה בִּצַּע אֶמְרָתוֹ מתפרש גם כלשון 'השלמה' וגם כלשון 'קריעה', שתי משמעויות הפוכות. על פי דרכנו מובן ש'השלמה' יש בה בחינה של חיתוך-קריעה, לחתוך עניינים ולגמור. עניין זה רמוז באותיות המילה בצע, האותיות צד"י וזיי"ן מתחלפות, בצע=בזע ('בזע' בארמית הוא קורע).
מעניין הדבר שגם 'כתיתת ברית' וכן 'קציצת דמים' הן לשון חיתוך, משתמע מכך שהסכמים 'נחתכים', החיתוך הוא הסיום של משא ומתן.
בצע פירושו ממון, רווח, תועלת
חישוב כלכלי של עסק מורכב משלשה חלקים: הכנסות, הוצאות ורווחים. הרווח הוא מה שנשאר ביד אחרי ניכוי ההוצאות מההכנסות. הרווח הזה נקרא בצע, הוא מה שנשאר בסוף. הרווח הוא בעצם 'הביצוע' של העסק, היא התכלית שעבורה עובדים. ביצוע הוא גמר ותכלית ובעסקים זה מתבטא ברווח הסופי הנקרא בצע.
וכך כתוב: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ, מַה בֶּצַע – איזה רווח ותועלת יש.
ביצוע הוא לשון השלמה, רווח נקרא בצע, הוא ההשלמה והתכלית של ההשתדלות. כך הוא בסלנג, 'תכלעס' נקרא הוא הרווח שנשאר ביד.
בצע פירושו גזל
הבאנו לעיל את הפסוק, כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, בצע פירושו גזל. והדבר תמוה, איך ייתכן שבצע הוא גזל וגם 'ממון כשר'?!
בארנו לעיל שבצע הוא לשון חיתוך וגם לשון השלמה. אפשר לומר שמצד הרווח והתועלת, בצע הוא לשון השלמה, לעומת בצע שהוא גזל, שורשו בלשון חיתוך וקריעה, לקיחת ממון שלא כדין נחשב כחותך בממון חברו.
סיפר לי בני על חבר יליד גרמניה, דייקן גדול בשפות, שכך ניסח מודעה: "שירותי תרגום מגרמנית לעברית תמורת בצע של מאה שקל לשעה". אמרתי לבני ש'בצע' מלבד שהוא לשון ממון, הוא גם לשון גזל. מלבד זאת, בצע אינו סתם ממון אלא מה שנשאר בסוף, ממון שהוא בבחינת תכלית וזה לא מתאים לשמש כביטוי למשכורת.
ביצוע הוא לשון פשרה
חכמינו קראו לפשרה בשם ביצוע: "א"ר אהבה בר זעירא כתיב (איכה ב) עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם כמה שכתוב בתורתו (ויקרא כו) ויספתי ליסרה, כן עשה חס ושלום! אלא בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, מה בִּצַּע אֶמְרָתוֹ: פשרה פשר". (במדרש רבא ויקרא פרשה ו')
מתחילת הפסוק, עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם, משמע שלגמרי עשה כמו שכתוב בפרשת הקללות. על זה אומר המדרש, "חס ושלום אלא בִּצַּע אֶמְרָתוֹ...פשרה פשר". חז"ל דרשו ש'בצע' הוא לשון פשרה, זאת לשון חיתוך, שהשם חתך את הגזירה, לא ביטל אותה אלא 'פשרה פשר', זאת מידת הרחמים, לקבל מקצת העונש ככולו, דברים עמוקים ונפלאים.
גם במסכת סנהדרין בדף ו' אמרו, "ביצוע בשלשה, דברי ר' מאיר", והכוונה לפשרה.
סיכום:
מילת ביצוע פירושו השלמה וסיום של פרויקט. בצע הוא ממון, לפעמים של גזל, לפעמים רווח עסקי. פשרה נקראת ביצוע. ויש גם בציעת הפת.
מצאנו מכנה משותף בין כולם, שורש העניין הוא בבציעת הפת שהוא לשון חיתוך. 'חיתוך' יש בו משמעות של סיום, חיתוך מורה על השלמה, 'לחתוך עניינים', דוגמת פסק הלכה, פסק הוא חיתוך בארמית, פסק הלכה הוא חיתוך הדין והכרעתו.
בצע הוא גם רווח ותועלת, הוא פרי עמלנו, בשביל זה עובדים וזה תכלית ההשתדלות, הרווח הסופי הוא הביצוע של העבודה.
בצע הוא גם גזל, זה לשון חיתוך במשמעות שלילית, הגזלן חותך וגוזל רכוש חברו.
לפשרה יש שם נוסף והוא ביצוע, גם הוא לשון חיתוך אבל על צד ההיתר, כל צד מפסיד מחצה, רכושו נחתך אבל בהסכמתו.
