פשרה\מים פושרים\הפשיר\פשר דבר

פשרה היא ישוב של סכסוך על ידי וויתורים הדדיים. כל צד מוכן לוותר, להפסיד חלק ולקבל חלק כדי שלא יצטרך לנהל הליך ארוך ומתיש בבית הדין, כאשר אין לו בטחון שבסופו של ההליךינצח.
הרי זה כמים פושרים, לא חם ולא קר, כל אחד וויתר על חצי וקיבל חצי, כמים פושרים שהם לא קרים ולא חמים.
הפשיר פירושו נמס (עיין סנהדרין דף סז:). הפשרה גם היא 'פשרה' בין הקפאה וחום, בחיבור של הקפאה וחום, נמס הקרח והופך למים. המים לא פושרים, הם קרים, כי זאת הנקודה האמצעית בין קיפאון לחום.
נראה לי שפשרה ביסודה אינה וויתור כפי שמקובל לחשוב, אלא הוא מציאת פתרון המקובל על שני הצדדים.
אם נתעמק בשורש המילה, נוכל למצא תמיכה ליסוד זה. מצאנו מילה דומה בספר קהלת (ח,א): מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, האם יש קשר בין 'פשר דבר' לפשרה?
מה המשמעות של המילה פֵּשֶׁר ?
בפרשת מקץ (מא,יג) כתוב: כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה ותרגם אונקלוס: "כמא דפשר לנא כן הוה". התרגום של פָּתַר  הוא 'פשר'. משתמע מכאן שפשר הוא מילה בארמית ופירושו פתרון.
גם בספר דניאל (הכתוב בארמית) מופיע המילה פשר – פְשַׁר חֶלְמָא – ופירש המלבי"ם שהוא פתרון חלום.
פתרון-פשר חלום הוא עניין של הבנה, לפענח את החידה של החלום, הטמון בו גילוי העתידות.
בלשון חזל 'פתרון' הוא יישוב של קושיא (מסכת תמיד לב.) הפותר סתירה בין שתי שתי סוגיות. פתרון-פשר הוא עניין של הבנה ופירוש, הן בחלום, הן בסוגיות השס.
כלל ידוע הוא שהאות שי"ן בעברית מתחלפת לתא"ו בארמית, לדוגמה, שלשה=תלתא, שמונה=תמניא (גם בערבית). אולי גם כאן נאמר הכלל הזה, אך בצורה הפוכהפתר=פשרהתאו בעברית מתחלפת לשין בארמית.
מה השורש של המילה פֵּשֶׁר?
וזה לשון האבן עזרא: “ומלת פשר ממשפחת ארמית והענין למה יתעסקו בני אדם לחשוב חשבונות רבים שלא יועילו ואין מי שהוא על דרך ישרה כמו החכם, כי המבקש חכמה וידרוש לדעת פשר כל דבר מה חפץ יש בו ולמה כן, ויתכן היות פשר הפוך סופו בתוכו מן כי לא פורש".
האבן עזרא הביא שני פירושים לשורש של המילה  'פשר' או שהוא 'ממשפחת ארמית' כאמור לעיל או  פ-ש-ר בהיפוך אותיות הוא פ-ר-ש.  פֵּשֶׁר דָּבָר הוא 'פירוש דבר'. בין ש'פשר' הוא תרגום של  'פתר', בין ש'פשר' הוא 'פירוש' בהיפוך אותיות, הכוונה היא אחת – 'פשר דבר' הוא הבנה והעמקה בדבר.
ידוע שהאבן עזרא דיבר בחידות, ומה שאמר "פשר הפוך, סופו בתוכו", 'סופו' (הרי"ש של פשר) היינו שתי הקצוות, 'סופו בתוכו' (הרי"ש הוא באמצע המילה), זאת נקודה האמצעית ('תוכו') שבין שתי הקצוות ('סופו') ומ'פשר' נעשה 'פירוש'. כאשר 'סופו בתוכו', ששני הצדדים מתפשרים ומוצאים את הנקודה האמצעית, ה'פשר' הופכת ל'פירוש'. 
וכך במדרש רבא דורשים פֵּשֶׁר דָּבָר שהוא פירוש הדבר, לדוגמה: “מי כהחכם וגו' - דבר אחר מי כהחכם אלו ישראל דכתיב 'בהו עם חכם ונבון', ומי יודע פשר דבר שהיו יודעין לדרוש את התורה במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים פירושים טמא”. פשר=פירוש
האם יש קשר בין פֵּשֶׁר דָּבָר לפשרה?
הבאנו לעיל את הפסוק, מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, 'פשר דבר' הוא פירושו של דבר כאמור, האם יש קשר בין הבנה לבין פשרה? הרי הבסיס של פשרה הוא כדאיות העסקה, יש סיכון להפסיד את הכל, כדאי להפסיד מחצית כדי להיות בטוח במחצית הנותרת. גם הזמן והטירחה ועוגמת הנפש שיש בדין תורה, היא סיבה טובה להתפשר. כדאי להתפשר. האם זה הפֵּשֶׁר דָּבָרהכתוב בקהלת שרק החכם יודע לבצע אותו?
על פי האמור שפשר הוא עניין של הבנה, נראה לי שמי שמביא את הצדדים לידי פשרה הוא זה שמעמיק בטענות  בעלי הדין, ומוצא מכנה משותף לטענות הצדדים. פשרה אינה וויתור וכדאיות אלא  פתרון המקובל על שני הצדדים ששניהם מרוויחים בו. ליישב את ההדורים ולהמציא פתרון המקובל על כולם, זאת חכמה עצומה. להמחיש את הדברים שפשרה אינה וויתור, ניקח כדוגמה פשרה המוזכרת במסכת ברכות דף י. וזה לשונה:
"אמר רב המנונא: מאי דכתיב: מי כהחכם ומי יודע פשר דבר? מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו. חזקיהו אמר: ליתי ישעיהו גבאי, דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב (שנאמר: וילך אליהו להראות אל אחאב). ישעיהו אמר: ליתי חזקיהו גבאי, דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע. מה עשה הקדוש ברוך הוא - הביא יסורים על חזקיהו, ואמר לו לישעיהו: לך ובקר את החולה: שנאמר: בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו".
יש כאן וויכוח מהותי, הכבוד של המלך מול הכבוד של הנביא. ישעיהו הנביא מודה שיש מצווה לכבד את המלך, אך לדעתו, כבוד זה לא יתכן שיהיה על חשבון כבוד הנביא. הקדוש ברוך הוא עושה פשרה, מביא יסורין על חזקיהו, עכשיו ישעיהו יכול לכבד את המלך בלי לפגוע בכבוד הנביאות, שהרי המלך חולה ומצווה לבקר את החולה.  האם יש כאן איזה וויתור? וודאי שלא! זה מציאת פתרון המקובל על שני הצדדים, זה מהות הפשרה, הבנת הצרכים של שני הצדדים ומציאת פתרון בהתאם לכך.
איך מגיעים לפשרה שכל הצדדים מרוצים ממנה? ההליך הזה בשפה מקצועית נקרא 'גישור'. הדברים ארוכים, בעזרת השם נרחיב את הדיבור ב'דבש וחלב'.
סיכום
השורש של מילת פשרה הוא פשר, 'פשר' הוא פרש (פירוש) בהיפוך אותיות או הוא מילה בארמית, תרגומו של 'פתר'. 'פשרה' היא הבנת הצדדים ופתרון הפותר את הסכסוך המקובל על שני הצדדים. פשרה היא גם הסכם וויתור אבל בעיקר   המשמעות שלה הינו  פתרון והבנה.
באמצע ההכנה למאמר הזה, שאל אותי אברך, על מה שאמרו במסכת סנהדרין שפשרה נקראת 'ביצוע', מה פשר הדבר? מה הקשר בין 'ביצוע' ל'פשרה'? עיינתי שם, אכן פשרה בלשון חז"ל נקרא 'ביצוע'. מתוך העיון, התברר לי מה שורש המלים של: 'ביצוע' שהוא השלמת עניין, 'בצע' שהוא גזל ואפילו 'בציעת הפת' שהוא לשון חיתוך, ואיך כל זה קשור ל'פשרה' שגם היא נקראת ביצוע. בעזרת השם בגליון הבא.

 

 

טואול בניית אתרים