משלוח חינם בקניה מעל 500 ש"ח


אנא\אנה

במאמר האחרון, דברנו על מילתנאשאין נא אלא לשון בקשה’. הזכרנו אגב שגםאנאהוא לשון בקשה, כעת נרחיב את הדיבור במילתאנא’.
אָנָּא ה': אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, ‘אנאפירושו בבקשה.
וַאֲנִי אָנָה: וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא, ‘אנהפירושו לאן.
עַד אָנָה: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם ל, אנה פירושו מתי.
אָנָּה ה': אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ,אנה  הוא לשון הודאה.
אָנָּא חָטָא: אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה , ‘אנאהוא לשון של ווידוי.
יש כאן חמשה פירושים למילת אנא-אנה:
א) בקשה. ב) לאן. ג) מתי. ד) הודאה. ה) ווידוי. אין הבדל בין אָנָּא באלף לבין אָנָה בהא, הן אותה המילה (אבן עזרא). נבאר כל מילה, מהו השורש והמכנה המשותף שביניהם.
אָנָה: פירושו  לאן
וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא: (בראשית לז,ל). וַאֲנִי אָנָה תרגם אונקלוס: “ואנא לאן" – 'ואני לאן'.
אָנָה פירושו לאן. שורש המילה הוא אן שפירושו איפה, כמו שמצינואי הבל אחיךותרגם אונקלוסאן הבל אחוך”. יש כלל ידוע, כל מילה שצריכה למד בתחילתה, הטל בה הא בסופה, אם כן, אן פירושו איפה, אנ-ה פירושו לאיפה-לאן. 
וכןמאין באת’, מאין פירושו מ-אן, מאיפה כמו ל-אן שהוא לאיפה.
אָנָה: פירושו  מתי
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי (שמות טז,כח).  עַד אָנָה תרגם אונקלוס: "עד אימתי". וצריך לדעת, מה המקור של אָנָה שפירושו מתי, מאין המילה הזאת?
מצאתי מקור מהפסוק: וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹקים אִנָּה לְיָדוֹ (שמות כא,יג). ופירש רשי: “והאלקים זימן לידו, לשון לא תאונה אליך רעה (תהלים צא י)...". אִינָּה פירושו זימן. ‘האלקים אִנָּה לידו’, זימן את הרוצח בשגגה והנרצח באותה שעה לפונדק אחד. ‘זימןהוא לשון זמן, כל מפגש תלוי בזמן, באותה שנייה שהרוצח נפל מהסולם, היה שם איש ונהרג.
על פי זה, אִינָּה שפירושו זימן, יש בה משמעות של זמן, מכאן מקור ש אָנָה שפירושומתיהוא מלשון 'אִינָּה -זימן’.
הקשר ביןמתיואיפה
בכל מפגש, מלבד נקודת הזמן, יש את המקום בו נפגשו, 'אִינָּה-זימן לידוהיינו שהזדמנו באותו זמן לפונדק אחד. זאת אומרת שזימוןעל אף שהוא לשון זמן, הוא כולל בתוכו כל מקרי ההזדמנות, היינו שעת המפגש ומקום המפגש.
לפי זה יצא דבר נפלא, אָנָה שהוא גם לאן וגם מתי, בעצם יש להם מכנה משותף, מקום וזמן הם הרקע סביב לכל מה שמתרחש בעולם. כל מקרה יש בו שלשה מרכיבים, עצם המעשה, המקום בו קרה ושעת האירוע. הרקע לכל אירוע הוא המקום והזמן, ולכן הם כלולים במילה אחת - אָנָה וכן מילתמזדמןכולל גם שעת האירוע ומקומו.
העניין הזה רמוז במילתבראשית’, אנו אומרים בתפילתברוך שאמר’ – ‘ברוך עושה בראשיתופירש השיח יצחקשהזמן עצמו הוא בריאה ואילולי הזמן לא היתה מציאות לכל הנבראים שכולם נתונים תחת הזמן. ‘בראשית’ – בתחילה, זאת בריאת עצם הזמן.                                                                   והארץ היתה תהו ובהו’ – זאת בריאת עצם המקום. תחילת מעשה בראשית היא בריאת המקום והזמן.
אָנָּה לשון הודאה ווידוי
אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה (שמות לב)
אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ (תהילים קטז)
וז"ל האבן עזרא בתהלים: "אָנָּה - כמו אָנָּא חָטָא והוא לשון תודה כי תתחלף מלת אנה בה"א או באל"ף לשנים טעמים פעם לשון פיוס ופעם לשון תודה כמו זה שהוא מודה לשם אנה ה' כי אני עבדך כי זה איננו לשון פיוס רק אם יאמר אנה ה' הושיעה נא הוא לשון פיוס וככה מלת אולי פעם שמא ופעם כמו מתאוה אולי אוכל להלחם אולי יהיה זה ופעם שמא אולי לא תאבה האשה מפי החכם".
מדברי האבן עזרא למדנו שאָנָּא באל"ף ואָנָּה בהא, הן אותה המילה, אלף והא הן מהאותיות המתחלפות.
עוד למדנו שאָנָּה הוא לשון תודה, "שהוא מודה לשם אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ", זאת הודאה על הטוב שזכה להיות עבד ה'. יש בה גם משמעות של הודאה על חטא, אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה, זה וידוי על חטא העגל.
יסוד גדול הוא, שמילתתודההמופיעה בכתובים, לפעמים פירושו הודאה על הטוב ולפעמים פירושו הודאה על חטא, שניהם עניין של הכרה, או הכרת הטוב או הכרה בחטא. לדוגמה, קרבן תודה, עניינו הודאה על הטוב, כמו שאמרוארבעה חייבים להודות’. לעומת זאת, בתהילים (נ,כג) כתוב: זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹקִים ופירש רש"י: "זובח תודה - המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני".זבח תודההוא גם קרבן תודה להודות על הטוב וגםזבח של תשובה’, להתוודות, להודות על עוונותיו.
וידוי של כהן גדול ביום הכיפורים
הוידוי של כהן גדול ביום הכיפורים מובא במשנה (יומא לה:) וזה לשונו: "אנא השם! עויתי, פשעתי, חטאתי לפניך, אני וביתי. אנא השם! כפר - נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי...".
אנא השםנאמר פעמיים. המקור לומראנאהראשון, לומדת הגמרא מן הפסוק הנזכר לעיל, אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, והוא לשון וידוי. האנאהשני, אומר תוספות הראש שהוא עניין אחר, הוא לשון בקשה, ‘אנא השם’ – בבקשה השם – ‘כפר נא’.
הנה דבר נפלא, בתפילה אחת, ‘אנאהראשון הוא לשון וידוי ואנאהשני הוא לשון בקשה. עיין מהרשא ששניהם לשון בקשה.
סיכום
למילתאנא-אנהישנן חמש משמעויות: לשון בקשה, איפה, מתי, הודאה, ווידוי. אפשר לחלק חמשתן לשלשה שורשים:
א] ‘הודאהווידוישניהם משורש אחד, הודאה היא הכרת הטוב והכרה בחטא, מילתתודהכוללת גם הודאה על הטוב וגם וידוי שהוא הודאה על חטא וכן מילתאנאכוללת את שניהם.
ב] ‘אנהשפירושו איפה וגם מתי, בא משורש אחד, הוא הרקע שסביב כל מעשה, היכן קרה ובאיזו שעה. שורש המילה הואאןואינה’, איפה ומתי, הכל משפחה אחת.
ג] ‘אנאשהוא לשון תפילה ובקשה, הוא שורש בפני עצמו, הוא כולל גםנאשהוא לשון בקשה.
logo בניית אתרים