מסתכל\שכל\סכל\משכיל\סיכל
08/04/21
מסתכל: ‘מסתכל’ פירוש מביט. האם יש קשר בין המילה מסתכל לבין שכל (לפי הכלל ששי”ן וסמ”ך מתחלפות)?
סכל: ‘סכל’ הוא טיפש, הוא ההפך הגמור משכל, הוא מי שאין לו שכל!
משכיל: ‘משכיל’ הוא עניין של הבנה והתבוננות, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. הוא גם משמש כביטוי להצלחה, וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַה’ עִמּוֹ. מה הקשר בין הצלחה לשכל?
סיכל: ‘סיכול’ הוא הכשלה של תכנית, מניעת יציאת הדבר מהכוח אל הפועל. כיצד זה קשור עם סכלות-טפשות.
העמקה בשורשי המילים
מסתכל
פירוש המילה ‘מסתכל’ מתבאר מתוך הגמרא במסכת שקלים דף טו. וזה לשונו: “אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה’ (תהילים מא,ב) שהוא מסתכל במצווה האיך לעשותה”. הגמרא מקשרת בין ‘מסתכל’ ל’משכיל’ (סמ”ך ושי”ן מתחלפות כאמור) וכן פירש ההתקלין חדתין, “שהוא מסתכל במצווה - בהשכל ובחכמה שלא יהיה בה איזו פחיתות”. ‘מסתכל’ היא ראייה בעומק, התבוננות, ראיית המכלול – ראייה שהיא מכוח השכל.
והנה שתי דוגמאות מני רבות שהסתכלות היא ראייה שיש בה התבוננות: א) “כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים” (משנה מסכת ראש השנה פרק ג). ב) “עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה” (משנה מסכת אבות פרק ג).
סכל
‘סכלות’ היא ההפך הגמור משכל. ישנן מלים בלשון הקודש שמשמשות כדבר והיפוכו, דוגמה לכך, ‘ישריש’ שפירושו לעקור. ההעדר של שכל נקרא סכלות, סכל הוא מי שאין לו שכל.
שִׁמְעוּ נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ (ירמיה ה,כא). ופירש מצודת דוד: “עם סכל - עם טפש ואין להם לב משכיל” – סכל הוא מי שאין לו לב משכיל.
משכיל
‘משכיל’ מלבד מה שהוא לשון הבנה, יש בו משמעות של הצלחה, כפי שמצאנו בספר שמואל (א,יח,יד): וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַה’ עִמּוֹ ותרגם יונתן: וַהֲוָה דָוִד לְכָל אוֹרְחָתֵיהּ מַצְלַח וּמֵימְרָא דַיָי וכן פירש רש”י: “משכיל – מצליח” וכן הרד”ק וכן הרלב”ג.
וצריך להבין, אם ‘משכיל’ פירושו מצליח, אז למה לא כתוב ‘מצליח’? ועוד קשה, הרי כתוב ‘לכל דרכיו משכיל’ היה צריך לכתוב ‘בכל דרכיו משכיל-מצליח’?
ונראה לי שיש שני סוגים של הצלחה. המשכיל-מצליח מחשב את הכל מראש, סיכוי מול סיכון, הוא בבחינת ‘איזהו חכם - הרואה את הנולד’, הוא מתכנן צעדיו, הוא רואה את העתיד ועל פי זה הוא פועל. המשכיל מצליח מכח שכלו.
יש עוד סוג של הצלחה, זה המהמר על עסקה, הוא מסכן את כל כספו ובסוף מרוויח הון עתק. מזלו האיר לו, הוא אכן נקרא מצליח אבל איננו משכיל. לכן כתוב, לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל – לכל דרכיו ולא בכל דרכיו – זאת ראייה עתידית, המשכיל רואה קדימה ‘אל הדרך’, תכנון וחשיבה מראש אל היעד, היינו ‘לכל דרכיו’.
ומסיים דוד המלך ‘והשם עמו’, בסופו של דבר, הצלחה היא מן השמים, כמה שאדם משכיל, כמה שהוא חכם הרואה את הנולד, כמה שהוא מתכנן בפרטי פרטים וכמה שהוא מכין תרחיש לכל תקרית – בסופו של דבר, הגזירה אמת והחריצות שקר, ‘והשם עמו’, סייעתא דשמיא היא סוד ההצלחה!
סיכל
כולנו מכירים את המילה ‘מסכל’, שימושו נפוץ בשפה המדוברת, ומצאתי שמקורו בלשון הקודש בספר שמואל (ב,טו,לא): וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים עִם אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה’ ותרגם יונתן: וַאֲמַר דָוִד קַלְקֵל כְּעַן יַת מִלְכָּא דַאֲחִיתוֹפֶל יְיָ. התרגום של סַכֶּל הוא קַלְקֵל. דוד המלך מתפלל שה’ יסכל את עצת אחיתופל, היינו שיקלקל עצתו.
‘סיכול’ הוא קלקול עצה, היינו הכשלת תכנית ומזימה ומניעת הצלחתה. וכיצד זה משתלב עם כל האמור לעיל?
‘משכיל’ פירושו מצליח, וסכלות הוא דבר והיפוכו, היינו ההפך מהצלחה. משכיל הוא מצליח, מסכל מונע את ההצלחה. המשכיל מוציא את תכניתו מן הכוח אל הפועל, המסכל הוא ההפך, הוא מכשיל את התכנית, הוא מונע אותה מלצאת מן הכוח אל הפועל.
כמו שסכלות הוא ההפך של שכל, דבר והיפוכו, כך מסכל-מכשיל הוא ההפך ממשכיל-מצליח.
סכל\כסיל\כשל
סכל וכסיל הן אותה אותיות, רק בהיפוך הסדר. סכל היינו כסיל.
הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ (קהלת ב,יד) ופירש רש”י: “החכם עיניו בראשו - בתחילת הדבר מסתכל מה יהא בסופה”. זה סוד ההצלחה של המשכיל, הוא רואה בתחילת הדרך מה יהיה בסופה. לעומת זאת, הכסיל בחושך הולך, הסכל אינו מסתכל, אינו רואה את המהמורות שלפניו והוא נופל.
כסיל=כשל (סמ”ך=שי”ן). הכסיל לא מסתכל קדימה, הוא נכשל ונופל.
סיכל=כסיל=כשל. המסכל מכשיל את התכנית.
