במכסת נפשות... תכוסו על השה

אנו מתקרבים לחג הפסח. בזמן בית המקדש, ביד בניסן בין הערביים, מקריבים קרבן פסח. יש דין מיוחד בקרבן פסח, הוא קרב בחבורה’, קונים את הקרבן בשותפות, ורק בני החבורה המנויים עליו רשאים לאכלו.
וכן כתוב: "וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֘ מִהְיוֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה" (שמות יב,ד). הדין שאין פסח נאכל אלא למנוייונלמד ממכסת נפשות...תכוסו’, ועלינו להבין
מה פירוש המילהמכסת נפשות’?
אולי הוא מלשון מכס, אך איזה מכס מוטל על קרבן פסח?
ואולי הוא מלשון מכסההאם יש הגבלה במספר האנשים המנויים על הקרבן?
ואוליתכוסוהוא משורש כוס ומה ענייןכוסאצל קרבן פסח?
יש מחלוקת בין האבן עזרה לבין רשי והתרגום בהבנת המילהמכסתבהקשר קרבן פסח.
דעת האבן עזרא
זה לשון האבן עזרא (שמות יב,ד): "במכסת - חלק. וכן המכס לה' (במד' לא, לז), חלק שיקח כל אחד. וכמוהו, ה' מנת חלקי וכוסי (תה' טז, ה)".
מכסת מלשון מכס, ומכספירושו חלק, הוא מה שאדם מפריש חלק מנכסיו לטובת המלכות, המכס האמור בתורה הוא לטובת בית המקדש. ‘מכסוכוסהן מאותו השורש, האות ממ שבמכסנופלת.
יש כאן חידוש עצום של האבן עזרא שכוספירושו חלק, “המנת חלקי וכוסי”, מנה-חלק-כוס כולן לשונות שלחלק’.
האם יש קשר בין  מנת חלקי וכוסי לבין כוס המכיל שתייה? לכאורה הן מילים בהטיה של שורשים אחריםכוסבמובנו שהוא  חלקשורש המילה הואמכס’,  לעומתכוס שתייהששורש המילה הואכוס’. לפי זה, אין קשר בין המלים.
אבל אם נתבונן נראה שיש קשר בין שני המובנים, וגם המובן שלכוסעבור שתיה, יש לה משמעות שלחלק’. הרי בפסוק מוזכריםמנת חלקי וכוסי’, ‘מנההיא החלק של האוכל המוצק, וכוס הוא החלק של המשקה. גםמנהוגםכוסהם בעצם הגדרות של  חלקי הסעודה ובשניהם אפשר להשתמש במובן שלחלקגם בדברים שאינם שייכים לסעודה.  כוס הוא לשון מליצה, כמוכוס ישועות אשאשכוס יין הוא ביטוי לשמחה, וכן הוא משמש כלשוןחלק  – ‘מנת חלקי וכוסי’. לפי זה, ‘כוסשהוא לשון חלק וכוס המכיל שתייה יש להם אותו המובן.
הכתב והקבלההגדיל לומר שכוסהוא גם כן לשון אכילה, כגוןהכוסס את החיטה’. הוא דייק שתי הלכות הנלמדות מהלשוןמכסת’: א) שיהיה לכל אחד מבני חבורה חלק בקרבן, ‘כוסלשון חלק.     ב) שיהיה כזית בשר לכל אחד מבני החבורה, אם אין מספיק בשר לכולם, הקרבן פסול – ‘תכוסו’ – כל אחד כוסס כזית.
אכן, לקרבן פסח ישמכסה’, יש הגבלה למספר האנשים המנויים עליו, נדרש כזית בשר לכל אחד מבני החבורה.  והנה עוד פירוש, ‘מכסת נפשות’, היינו מכסה והגבלה במספר האנשים, ‘איש לפי אכלו’, חייב שיהיה לפחות כזית בשר לכל אחד.
וסיים הכתב והקבלה שעל שם כך נקראים בני החבורהמנויים’, ‘מנההוא לשון חלק – “והיה לך למנה (תצוה כ"ט כ"ו) תרגומו לחולקומנההוא מנה של אוכלכזית לכל אחד. שתי ההלכות האלו רמוזות בלשוןמנויים’.
תרגום אונקלוס ורשי
"בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה" תרגם אונקלוס: "במנין נפשתא גבר לפום מיכליה תתמנון על אמרא". וכן פירש רש"י: "במסכת – חשבון וכן מכסת הערכך... תכוסו תתמנון".
לפי רשי והתרגום, ‘מכסתפירושו מניין-חשבון, וצריך להבין איזה חשבון ישנו בקרבן? כפי מה שאמרנו מובן היטב, יש חשבון מדויק בקרבן פסח, נדרש כזית בשר למספר האנשים המנויים עליו.
לפי זה, גםמכספירושו חשבון, המכס משולם באחוזים, כל אחד לפי גודל רכושו.
תכוסו על השהפירשותתמנון’, להתמנות על הקרבן, היינו שלכל אחד מבני החבורה יהיה חלק בו שיקנו את הקרבן בשותפות.
יש לשים לב שרשי שינה בלשונו, ‘מכסת=חשבוןלעומתתכוסו=תתמנון’, על אף שהן אותן המילים?! עוד צריך עיון, למה רשי שינה מלשון התרגום שמכסת’-תרגומו-מניין ופירש שמכסתפירושו חשבון.
במאמרים הקודמים בארנו שמנייןומנויהן מאותו השורש ששתיהן הם לשון הכנה והזמנה: ‘וימן הדג’ – זימן את הדג, המן שבמדבר פירושו הכנת אוכל (רשי). גם מניין שהוא מספר, הספירה היא לצורך איזו תכלית, כךמכסת נפשותהוא הגבלה במספר הנפשות, שיהיה מספיק בשר לכל המנויים, כזית לכל אחד. לכן רשי שינה מלשון התרגום, הפךמנייןלחשבון’, המניין הוא לצורך חשבון, מספר המנויים מחושבן.
תכוסו על השה’-’תתמנוןגם הוא לשון הזמנה, המנוי על הקרבן מוזמן לאכול ממנו, על ידי שיש בו חלק, וגם הקרבן מוכן ומזומן לאכילתו. לפי זה, רשי לא שינה לשונוחשבון ומנויעניין אחד הם ומשורש אחד באיםמניין, מנוי, מנה.
לפי היפוך אותיות, כס=סך, זאת ראייה לרשי שתכוסוהוא לשון מניין וכן מכס=סכם, מכאן     שמכס-מכסת  הוא לשון חשבון.
וזה סיכום הדברים:
קרבן פסח קרב לפי מנויים,
לפי רשי, מכסת נפשותהוא מספר אנשים.
האבן עזרא חולקמסכתהוא לשון חלקים.
להלכה אין מחלוקת, כולם מסכימים,
שיהיה כזית לכל האוכלים,
ובני החבורה בשותפות, את הקרבן רוכשים.
ובעזרת ה’, בקירוב הימים,
נאכל כולנו מן הזבחים ומן הפסחים.
ובערב פסח שחל בשבת, הוא הפך הדברים,
הרי חגיגת יד בשבת לא מקריבים.
בשנה זו, בעזרת ה’, נאכל מן הפסחים ומן הזבחים.
טואול בניית אתרים