תקשורת זוגית - קולה של אמא!
שלום, מה נשמע? את שואלת למה אני נאנחת, למה שלא אתאנח? עם החבילה שאני סוחבת. את רוצה לומר לי שלא שמעת? חשבתי שכבר כל העיר יודעת, איך זה שאמא שלך לא ספרה לך? היא בטח מעודכנת, לא יתכן שאמא שלי לא ספרה לאחותה על הצרה שלנו.
מה אומר לך, רבקל'ה שלי נפלה חזק, לא, היא לא נפלה על הרצפה, היא נפלה הרבה יותר חזק, היא נפלה בשידוך שלה, כן, כן, אל תראי כל כך מופתעת, היא נפלה ובגדול. מה אומר לך, כמה שמבררים זה לא מספיק, כמה שאלנו, כמה בררנו, למי לא הגענו לשאול, אבל ככה זה, כולם שקרנים, מגיע לשידוכים כולם עושים קנוניה אחת נגדך, וזהו, את מרגישה שאת ממש דופקת את הראש בקיר. אני לא יכולה להאמין שזה קרה לרבקל'ה שלי המקסימה. לחשוב על זה שדברנו עם החברי חדר שלו בעשר שנים האחרונות, שאלנו את השכנים שלהם, דברתי אפילו עם הגננת שלו, וכולם נופת תטופנה שפתותיהם, מילה אחת רעה לא היתה להם עליו, מקסים, נהדר, בעל מידות, לב זהב, חוץ ממה שהוא גדול הדור הבא. אין, אני אומרת לך שממש אין אמון בבני אדם, היום אי אפשר כבר להאמין לאף אחד. ככה זה. מי היה מאמין שזה יקרה דוקא לרבקל'ה שלי!!!
מה אומר לך - עוד אין שנה לחתונה וככה זה. לחשוב על כל הכסף שהשקענו, סחטנו את עצמינו מכל המיץ, כמה הלוואות, כל הזמן בעלי מגלגל את הכסף, וכשאת עושה את זה בלב שמח, עוד איכשהו אפשר לעבור את זה, אבל עכשיו, אחרי שאנחנו יודעים לאיזה בוץ נפלנו, הכספים שאנו חייבים מאיימים למוטט אותנו, בשביל מי אנחנו מתאמצים, בשבילו???
את שואלת מה הבעיה? הכל בעיה, ממש לא בן אדם! את לא יכולה לתאר לעצמך איזו מפלצת. רק טענות יש לו כל היום, טיפוס כזה ביקורתי עוד לא פגשתי בחיים שלי. ממש מתעלל בה. מסכנה רבקל'ה שלי מה שהיא עוברת הלב נשבר מכאב.
על מה הטענות שלו? על מה לא. קודם כל הוא רוצה לדעת למה היא כל היום לא בבית. הוא מגיע הביתה מהכולל בשעה שתים, היא אמורה לסיים את הלימודים שלה בכולל של הסמינר בשעה אחת וחצי. הוא חוזר לכולל בשעה שלוש וחצי, ולפעמים עד שהוא הולך היא עדיין לא חוזרת הביתה, אז יש לו טענות למה היא לא בבית בשעות הצהריים. את מכירה את רבקל'ה שלי, כשהיא עוברת ברחוב היא תמיד מסתכלת בחלונות הראוה, קוראת את המודעות, היא לא עפה הביתה כמו רוח, נכון, אז יש לו על זה טענות.
מה את אומרת שגם אני הייתי תמיד רבה אתה על כך, את זוכרת שנורא הייתי מתעצבנות… נו, אני אמא שלה, מה רצית שאני אשתוק על זה שבסתם יום חול היא מטיילת לה ברחובות כאילו שזה שבת אחרי הצ'ולנט?
אבל זה לא נגמר בזה, בלילה הוא חוזר מהכולל והוא מעקם את האף בגלל שהבית לא טיפ טופ. למה הכביסה נמצאת על הספה בסלון, נו… רבקל'ה עוד לא הספיקה לקפל אותה אז היא על הספה, אסור לקפל כביסה בסלון? את שואלת כמה כביסה יש לזוג צעיר, נכון אין הרבה כביסה, אבל מה שיש צריכים לכבס, לא מלאכים גרים שם, ורבקל'ה מעמידה מכונה, וכשהיא באה לקפל את הכביסה היא שוקעת בקריאת העיתון. נכון גם את המטבח היא לא מספיקה לסדר כל יום, לפעמים בקושי מספיקה לסדר אותו לשבת, לא קל לסדר מטבח אחרי שבוע ימים שלא נגעו בו.
מה את אומרת? שהקריאה שלה היתה מוציאה אותי מדעתי, שהייתי משתגעת שהיא לא הייתה מסיימת את התורנות שלה, נו אז מה את רצית שאני אבליג שהבית שלי בלגן, איך אפשר לחיות בבית לא מסודר? בטח שהייתי רבה אתה כל היום על זה, אבל בעלה, טפוס כזה בקורתי, ממש יש לה סיוט מהזמן שהוא מגיע הביתה רק טענות היא שומעת ממנו כל היום.
עוד בעיה יש לו, כל החולצות שלו מלוכלכות ואין לו מה ללבוש. רבקל'ה, בקושי יש לה זמן לנשום, גם עובדת בבוקר, גם בית אחר הצהריים, אז היא לא מספיקה בדיוק להעמיד מכונה כל שבוע, אז שילבש חולצה מלוכלכת, מה יקרה? בין כה וכה יש לו ג'קט, זה מסתיר, שלא יוריד אותו בכולל.
למה אין אוכל מבושל לארוחת צהריים, הוא רוצה לדעת, למה כל יום נקנקיות סויה, הוא אומר שהריח שלהם מבחיל אותו, והוא מקבל מזה קלקול קבה, חבל שבזמן שבררנו עליו הוא לא ספר לנו איזה קבה רגישה יש לו, היינו חושבים פעמים לפני שהיינו קופצים ל'גליק שידאך' הזה.
בזה לא תמה מסכת הטענות שלו, הטלפון מעצבן אותו! שמעת! אסור לה כבר לשוחח עם חברות בטלפון, היא צריכה להרגיש אסירה מבודדת מכל העולם החיצוני, הוא רוצה לדעת למה בזמן שהם נמצאים ביחד היא לא מנתקת את הטלפון, את שומעת אותו, ומה יהיה אם תגיע אליה איזו שיחת דחופה, מה יכולים לדעת, איך אפשר לנבא מי יכול להצטרך אותה, הוא מגיע הביתה בערב, והיא באמצע לדבר עם חברה, אז מה הוא רוצה, שהיא תטרוק לחברה את הטלפון? היא צריכה לריב עם כל העולם בגללו? נכון השיחות מתארכות ולפעמים הוא כבר הולך לסדר שלישי והיא עדיין בטלפון, זה קורה, אבל לו יש טענות, הוא אומר שבזמן שהוא בבית היא לא צריכה לשוחח בטלפון עם חברות, ככה הוא סוגר עליה, מגביל אותה, לא נותן לה לנשום. אבל הוא לא בן אדם אחראי, אותו לא מענין מה יכול לקרות שצריכים אותה דחוף, מי שנולד אגואיסט ימות אגואיסט, כל מה שמענין אותו זה שהוא רוצה כמה דקות שקט לדבר אתה, הוא פשוט מקנא בחברות שלה, הוא מקנא שהיא מדברת עם עוד מישהו, הוא טפוס כזה רכושן, שצריך את כל שימת הלב של אשתו רק בשביל עצמו, אסור לה כבר לדבר עם חברות.
מה את אומרת, שגם אני תמיד הייתי מתאוננת על הטלפונים הארוכים שלה, טוב זה היה משהו אחר, אף אחד לא יכול היה להתקשר אלינו הביתה תמיד היה תפוס, והיא לא היתה מספיקה את התורנית שלה בבית ואת השעורים לכן הייתי מתרגזת, אחרת מה איכפת לי שתדבר בטלפון.
מה את אומרת, שהטלפון משגע אותי בבית ואני מנתקת אותו כמה שעות בכל יום, אז מה את חושבת, בבית עם בנות אפשר שהטלפון יהיה תקוע כל היום? הן הרי מחוברות אליו כמו אל אינפוזיה, אצלי אין דבר כזה, בין ארבע לשמונה הטלפון מנותק, וזהו.
זהו! אז רבקל'ה שלי, מסכנה, נפלה, היא מתוסכלת לגמרי, אין לה כוח לחיות כל היום תחת בקורת, לדעת שכל מה שהיא עושה זה לא טוב. אז נמאס לה והיא באה אלי הביתה, להרגיש קצת את החום של ההורים והאחים. כל כך טוב לה כשהיא באה הביתה. היא נכנסת למטבח, טועמת מארוחת הצהריים שהכנתי, אני דואגת תמיד להשאיר לה מנה, מסכנה היא רעבה, היא נהנת שהכל כל כך נקי ומבריק אצלי, את יודעת איך שהבית שלי נראה, כל יום אחרי ארוחת צהריים, הכל מבריק, אין חכמות, אני מנקה את זה, מה לעשות אם אחכה שהבנות שלי תעשנה, אוי ואבוי יהיה לי, אז אני מנקה לבד, ורבקל'ה, כל כך טוב לה כשהיא מגיע, היא אומרת שנמאס לה מהבלגן שבמטבח שלה.
ובלילה כשהיא חוזרת הביתה, רע לה על הלב לפגוש את הבן זוג היקר עם פרצוף הלימון שלו, והוא הודיע לה שארוחות ערב הוא יתחיל לאכול אצל אמא שלו, מצידה שיאכל שם, היא מוותרת על הזכות לשרת את התכשיט הזה, אבל החוצפה שלו כך להעליב אותה, לבוא ולספר לה שטוב לו לאכול אצל אמא שלו, שלא תדאג אם הוא מגיע מאוחר, כבר לא נאה לו האוכל שרבקל'ה מכינה לו, הוא צריך לרוץ למאמאלה שלו, אם הוא כל כך אוהב את אמא שלו, הוא לא היה צריך להתחתן, היה צריך להשאר מחובר לסינור שלה ולא לאמלל בת ישראל!!! אז היא לא מספיקה לטגן לו את החביתה ולחתוך את הסלט לפני שהוא מגיע, מה קרה? סוף העולם? הוא לא יכול להכין לעצמו אוכל?
רבקל'ה רצתה ללכת לקנות כמה בגדים, תראי כבר כמעט שנה היא נשואה, אז היא רצתה כמה דברים והיא קנתה ונתנה צ'ק דחוי לעוד חודש על שש מאות וחמישים שקלים, והוא שאל אותה מאיפה ישלמו את זה בעוד חודש? מה זאת אומרת מאיפה? מהמשכורת שלה, היא מרוויחה אלפיים חמש מאות שקלים.
את שואלת מאיפה יהיה להם כסף לחיות בחודש הבא? אני לא מתערבת בזה, אני לא קובעת להם מה לקנות, ואם עושה לה טוב לקנות בגדים שתקנה, העיקר שיהיה לה טוב.
מה את אומרת? שתמיד הייתי מתלוננת שהיא בזבזנית? נכון, היא הייתה קונה בלי חשבון, אבל אין לזה קשר למה שהיא קונה עכשיו, אילו דברים אחרים.
מה את אומרת? שתמיד אמרת לי שאם רבקל'ה לא תקח את עצמה בידיים זה יתנקם בה, וחייבים להשתנות לפני החתונה, כי זה לא בא אוטומטי, ובת חייבת לדעת את ההתחייבויות שלה, תראי הכל תלוי עם מי מתחתנים. צריכים מזל בחיים. לה יש יותר מדי התחייבויות, היא לא יכולה לעמוד בזה טוב אז זהו, תתפללי עלינו, אנחנו זקוקים להרבה רחמי שמים, מי יודע מה יהיה הסוף, זו ממש גזירה משמים שנחתה עלינו, ורבקל'ה הצדיקה שלי בתור בחורה הלכה 40 יום לכותל, כמה היא התפללה, אמרה את שיר השירים 40 יום רצופים, היתה בעמוקה, הלכה לבקש ברכות מגדולים, מה היא לא עשתה כדי שיהיה לה מזל טוב, אבל אם אין מזל שום דבר לא עוזר, גזירה משמים, מה אומר לך, נורא ואיום. מה ששומעים היום, תאמיני לי היא לא היחידה, אני שומעת שיש לה עוד הרבה אחיות לצרה, איזה דור, איזה צרות. פעם לא שמעו על כאלו דברים.
לפחות איציק שלי הצליח, הוא התחתן והוא מאושר. את מכירה את איציק, הוא כזה פדנט, וצריך שהכל יהיה טיפטופ, ברוך השם, שולי, אשתו, עושה את הכל כמו שהוא אוהב. הבית תמיד מטופטפ, היא בשלנית משהו לא רגיל, הפריזר תמיד מלא באוכל שהיא מכינה. היא הצליחה לקבל עבודה מפוצלת, וכך היא כל יום בצהריים בבית כשהוא מגיע, והם אוכלים ביחד. הוא בכלל לא מרגיש את שעות העבודה שלה. איציק שלי חייב שכל חולצה שלו תהיה מגוהצת על פי הקפלים, הוא היה משגע אותי בתור בחור, אבל שולי מכינה לו חולצות שהוא תמיד חושב שהיא קנתה לו חולצה חדשה. תראי, זה ברור, סך הכל זה התפקיד שלה, היא התחייבה על זה בכתובה שלה, אשה צריכה לדאוג לבעלה, לאוכל, לכביסה, לבית נקי, אלו החובות שלה, וטוב שהיא יודעת מה עליה לעשות וזכותו לבקש, ואיציק לא היה שותק אם זה לא היה ככה, איציק שלי, את מכירה אותו, בחור זהב, אבל הוא לא יעבור בשתיקה אם משהו לא יהיה מאה אחוז בסדר. הוא חייב שהכל ידפוק במאה אחוזים, בינתיים לא שמעתי אותו מתלונן.
