תקשורת בין בני זוג


תקשורת בין בני זוג – 'מנה חמה'

גברת הלמן היתה טיפוס עם עקרונות, אחד מהם היה שחייבים, ממש חייבים לאכול בכל יום ארוחת צהרים חמה. ארוחה חמה – מחממת את הבטן, מחממת את הלב, מזרימה כוחות מחודשים, מפצה על אכזבות ומרפאה כמעט את כל המחלות הן האמיתיות והן המדומות.

ואכן גברת הלמן עמדה בעקרון זה בגבורה. גם בימים העמוסים של ערב פסח, כשבכל בתי השכנים קנו פלאפל ופיצה ואכלו סנדוויצים ברחובות, בני משפחת הלמן היו ישובים ליד שולחן בפינה ואוכלים מרק חם ומשביע, עם תוספת מזינה.

בכל יום שישי היתה מוגשת ארוחה מסודרת.

לפני שגברת הלמן היתה יולדת בשעה טובה ומוצלחת היא היתה ממלאה את הפריזר עם מנות מוקפאות, חמות, עבור הימים שתעדר מן הבית, לעולם לא הסתמכה על ארגוני חסד, משפחה או שאר אנשים טובים, מה שבטוח בטוח, היא דאגה לאוכל המזין והבריא במו ידיה.

את הפעמים הספורות בהם לא זכו בני הבית לאכול מבושל בארוחת צהריים אפשר לספור על יד אחת. - זה ארע פעם כאשר הביאו את משה'לה חבול בבוקר, מכיון שהטנדר של ההסעה פגע בו. היא רצה אתו למיון ובלתה שם את כל הבוקר, הילדים חזרו בצהריים ומיד כשראו שאין על הכיריים סיר עם אוכל ריחני מהביל הבינו שמשהו חמור קרה.

פעם נוספת שנאלצו הילדים לשבוע עם אוכל קר היה כשהם נסעו לחופשה וחזרו ביום ראשון בבוקר, והאוטו נתקע והם באו רק בצהריים הביתה, עוד לפני שהיה סיפק בידה לבשל. בפעמים אלו הילדים אכלו אכן משהו קר, אבל כשהיתה הגברת הלמן חולה בשפעת קשה, 'על ארבע' היא נעמדה ובשלה, וכך עשתה גם בכל מקרי לחץ אחרים, אף פעם לא ויתרה לעצמה הגברת הלמן, אוכל חייב להיות מוכן ויהי מה.

הגברת פישמן היתה טיפוס שלקחה את החיים בקלות. היא גרסה שאם אפשר להקל מדוע לעשות קשה. אם לא הולך - מוצאים תחליפים. בהרבה תחומים בחיים היא יישמה את התאוריה שלה ואחד מהם היה אוכל. לדעתה האוכל הוא רק אמצעי ולא מטרה ממילא עושים אותו בצורה שהכי נוחה לנו. לכן אם עלה בידיה  בשמחה היתה מבשלת ארוחות מלאות ומזינות לבית ביתה, מדי פעם היתה נתקפת בהתקפי 'בריאות' ואז היתה משקיעה שעות בהכנת מאכלים בריאים במיוחד, אבל בסתם ימים שגרתיים, או אם היה קשה היו מסתפקים בתחליפים. לדעתה סנדוויץ' עם גבינה צהובה וירקות שווה במרכיביו לארוחה בשרית, חלבון זה חלבון היא טענה, פחמימות הן פחמימות לא משנה איך מקבלים אותן, שם המשחק הוא לדעתה גמישות! אם רוצים להעביר את החיים בטוב ובנעימים חייבים להפנים ולשנן את המילה, גמישות!!! ילדיה היו רגילים לא פעם לחזור בשעות הצהריים הביתה ולהתבשר שהיום מקבלים נקניקיות סויה, עם פרות העונה. הם היו מרוצים, לא עלה בדעתם מעולם להתלונן על כך, העיקר שהיו שבעים, והעיקר גם שהמטבח לא יהיה יותר מדי הפוך.

ובכן בשעה טובה ומוצלחת מוישה'לה הלמן בא בברית הנישואין עם שרה'לה פישמן. ימי השבע ברכות נחגגו ברוב פאר והדר, הזוג נח במשך רוב היום ובלילה הוא הגיע למסיבת שבע ברכות שנערכה בכל יום בבית אחר ושם הוגשו מטעמים כיד המלך. בתום החגיגות נהנתה שרה'לה להראות את כוחה הקולינרי והיא אכן היתה מכינה מטעמים כיד המלך. לאחר מספר שבועות נכנס הזוג לשגרה, משה'לה התחיל ללמוד בכולל קרוב לבית ושרה'לה עבדה כגננת. הימים חלפו להם בטוב ובנעימים עד שהגיע חודש כסלו. בגן של שרה היתה עבודה רבה, היה על הגננות לקשט את הגן, להכין חומר למסיבה, להכין לבוש מיוחד לילדים, ובכן הגננות החרוצות לא התעצלו הן ישבו ועבדו ומכיון שלא הספיקו בשעות הגן הן נשארו לעבוד לאחר שכבר הילדים הלכו הביתה.

משה הלמן מגיע הביתה מהכולל, האשה לא בבית, הוא מסתכל על הכיריים, אין שם סיר, שום דבר לא מבעבע. הוא מתחיל לדאוג, בטח קרה משהו לאשה, מי יודע אם היא לא בחדר מיון, מדוע לא הזעיקו אותו, מי יוכל לספר לו מה קרה? הוא מתחיל להזיע, מנסה להתקשר לשרה'לה, אבל מקבל הודעה קולית. הוא רוצה להתקשר לשוויגער, אבל חושש שהוא יבהיל אותה, ואולי גם היא לא יודעת מה קרה, לא, הוא לא יהיה השליח לתת בשורות רעות, הוא ישאיר את זה למישהו אחר, אבל היכן אשתו. הוא ירוץ לגן, אולי מישהו עוד שם ויוכל לומר לו מה קרה.

הוא מגיע לגן, מבחוץ הוא  שומע את קולות הצחוק של הגננות, לא יתכן שמשהו מזעזע קרה, אחרת הן לא היו במצב רוח טוב כל כך, הוא פותח את הדלת, מגלה את אשתו יושבת וגוזרת, היא קמה קצת מבוהלת כשראתה אותו, התנערה מהניר, בשלום חפוז נפרדה מהגננות ומתלווה אל בעלה.

"נורא דאגתי לך!" הוא אומר

"סליחה שלא השארתי לך פתק שאאחר," היא מתנצלת "פשוט זה כל כך עמוס עכשיו לפני חנוכה, שאנחנו כולנו חייבות להוסיף שעות, אין ברירה ככה זה בכל הגנים, לא ידעתי מראש שאצטרך להישאר עוד זמן."

"נבהלתי כשלא ראיתי סיר על הכיריים!", הוא הסביר

"מה בדיוק הפחיד אותך?" היא לא הבינה את כוונתו.

"הבנתי שמשהו מאד חמור קרה אם אין אוכל חם!" הוא הסביר את המובן מאליו.

"קר לך? רצית משהו חם? חבל שלא הכנת לעצמך ! במקרר יש פרות, בפריזר יש נקניקיות סויה, יכולת גם להכין חביתה!"

משה'לה לא מגיב, הוא פשוט אבד את כושר הדיבור, הוא נדהם לחלוטין! לאכול נקניקיות וחביתה לארוחת צהריים כשהעולם לא התמוטט! לומר דבר שכזה בשוויון נפש! הוא כבר החל להרגיש בכאבי הבטן שיתקפו אותו עקב העדר הארוחה החמה. שרה'לה לא הבינה את השתיקה שנפלה, היא החליטה שהיא כבר למדה את הלקח, ומעתה לעולם לא תשכח להודיע לבעלה על איחור שלה, זה באמת לא בסדר להדאיג אותו. ואכן למחרת לא שכחה שרה'לה לתלות פתק גדול על המקרר המודיע שכנראה תאחר להגיע מהגן, ושיש במקרר טונה וסלט, ומעל המקרר יש בננות, על השיש יש תפוזים ושיהיה לו בתאבון!

ומשה הלמן גילה שזה כבר היום השני ברציפות בו עליו לאכול אוכל קר. המחשבה הראשונה שלו היתה לרוץ לאמא שלו, שם בודאי יזכה לארוחה טובה, אבל מיד נמלך בדעתו, רק זה חסר לו שאמו תדע שהכלה לא מכינה אוכל חם! את הסוד הזה הוא ינצור מכל משמר, אסור לעולם שזה יוודע בבית אמו, הוא חיב להתמודד עם הקטסטרופה בכוחות עצמו. אמו ואשתו מסתדרות ביניהן, והוא לא יעיז להביא אינפורמציה מפלילה. אבל מה עושים, נראה שאשתו פשוט חושבת להכניס את האוכל הקר כדבר שבשגרה, זה לא שהיא כבר לעולם לא תבשל, אבל בימות לחץ הוא יהיה חיב פשוט להיות חולה בלי אוכל חם, מה עליו לעשות? הרבה זמן בצהריים לא היה לו בשביל לחשוב, הוא בקושי בלע את האוכל הקר, נח מעט ורץ לכולל, אחרי ארוחת ערב הוא מהר לסדר שלישי, וחזר הביתה בשעה אחת עשרה וחצי בלילה. אשתו כבר ישנה. הוא פנה אל המטבח החל קולף תפוחי אדמה, גזר ובצל, הוא הוציא מהפריזר חתיכת בשר השרה את הכל בסיר עם מים. בבוקר לפני לכתו לכולל הוא העמיד את הסיר לרתוח ואחר כך הקטין את הלהבה, שיתבשל באיטיות כל הבוקר. בצהרים חזרה הביתה שרה'לה היא גלתה הפתעה! אוכל מהביל וריחני מצפה לה, זו היתה הפתעה עצומה, "בדיוק מה שנחוץ לי עכשיו!" היא אמרה לבעלה, "איך הצלחת להכין? מתי היה לך זמן?"

"בסך הכל לקח לי עשר דקות בלילה, זה שווה את הטירחה כדי לקבל אוכל חם, אין כמו ארוחת צהריים חמה לחמם את הבטן, לחמם את הלב, להזרים כוחות מחודשים, לפצות על אכזבות ולרפא כמעט את כל המחלות. אוכל חם זה רק ענין של הרגל, ענין של עקרון, אם זה נורא חשוב אז מצליחים. אבל אם לך קשה, זה בסדר, אני אדאג לזה, אני אבשל בכל לילה ארוחת צהריים." הוא הציע  ברוחב לב.

"רחמנא ליצלן! בשום פנים ואופן לא! זו לא העבודה שלך להכין ארוחת צהריים, מהיום אשתדל אכן שתמיד יחכה לך סיר חם בשובך מהכולל," הבטיחה האשה.

מה שתקשורת נכונה עושה! מה שיכול היה להביא לפיצוץ אדיר בשלום בית, למריבות ולסכסוכים, רק חיזק את הקשר והביא לאהבה אחווה שלום ורעות. תקשורת נכונה היא תבלין חשוב גם במטבח.

טואול בניית אתרים