משלוח חינם בקניה מעל 500 ש"ח

מאמרים בסוגיות משפטיות מאת מנוחה בקרמן, עו"ד ונוטריון

הנכתב בכתבות אינו במקום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו, והוא נועד כדי לעורר בלבד, ועבור מי שהעניין אקטואלי יש להתייעץ באופן פרטני. 

מנוחה בקרמן הינה עורכת דין המתמחה במשפט אזרחי – מיסוי מקרקעין, חוזים, נדל"ן, משפחה, ירושות, צוואות, קבוצות רכישה, תמא 38, דיני עבודה, תעבורה וייצוג בבתי דין ובבתי משפט. מטפלת בתיקים בכל הארץ. 


חזקת התא המשפחתי 5

לחזרה בקצרה – הפטורים ממס שבח שניתנים במיסוי מקרקעין ניתנים לתא משפחתי. ישנה חזקה של תא משפחה שכוללת את בני הזוג (שגרים באופן קבוע באותה דירה) ואת ילדיהם שאינם נשואים עד גיל 18.
השאלה שלנו היא מתי אפשר לחמוק מאותו תא משפחתי, בצורה שינתן פטור לדירה נפרד לבעל ולאשה.
סוף סוף נגיע למה שנוגע למעשה היום ברשות המיסים, וזאת היא פרשת שלמי, שם בית המשפט העלה על שולחן הנתוחים את המקרים הקודמים של פלם, עברי ומור, ויצר קונסטרוקציה חדשה.
צריכים ללמוד היטב את ההחלטה, היא לא פשוטה בכלל ליישום, וצריכים לראות מהם הסדקים  הקיימים בה. יש גם לציין שלמרות ההחלטה וועדות הערער לא תמיד החליטו כמותה, ולכן צריכים לשים לב לניהול משק בית משותף, ניהול כספי הרכוש השונים, לבחון את הסכם יחסי הממון ותמיד כדאי לקבל עצה ממי שבקיא היטב בדברים.
לספור המעשה בהחלטה של שלמי.
יגאל שלמי היה נשוי בעבר לאביבה שלמי, אשר הלכה לעולמה. יגאל ואביבה רכשו דירה משותפת. לאחר פטירת אביבה נרשמו זכויותיה על פי חוק, היינו על שם המערער נרשם 3/4 מהדירה ועל שם ילדיו 1/4 מהדירה.
יגאל התחתן בשנית עם אסתר. לאסתר הייתה דירת מגורים משל עצמה שרכשה עוד לפני שהכירה בכלל את יגאל. הזוג גם לאחר חתונתו לא התגורר בדירה של אסתר.
.בין יגאל לאסתר נחתם הסכם יחסי ממון, שבמסגרתו נערכה הפרדה בין נכסיהם המשותפים לבין נכסיהם הפרטיים. הסכם הממון אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
אסתר מכרה את דירתה וקבלה פטור של 49(ב)1 – זהו הפטור שכבר לא קיים משנת 2014, והקנה לאדם זכות למכור פעם בארבע שנים דירה בפטור ממס שבח בלי קשר למספר הדירות שבבעלותו.
לאחר מכן יגאל מכר את הדירה שקנה בשותפות עם אשתו הראשונה ובקש גם הוא את הפטור של 49(ב)1 בטענה שהוא לא מכר דירה בארבע השנים שחלפו היות שאסתר בקשה פטור על דירה שלו אין כל קשר אליה.
רשות המיסים סרבה לתת לו את הפטור, והתבססה על החלטת עברי שרואה את המוכר ובן זוגו כמוכר אחד
מכאן הדברים התגלגלו עד שהגיעו לבית המשפט העליון אל השופט דנציגר.
ההחלטה הייתה מהפכנית. בית המשפט העליון קבע שני תנאים מצטברים לסתירת חזקת התא המשפחתי – האחד, הצגת הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית בין בני הזוג. היינו צריכים להוכיח שבני הזוג אכן התכוונו לכך שכל אחד יישאר בעלים יחידי על הנכסים שהיו להם לפני החתונה, ולכן זה  צריך להיות כתוב בהסכם ממון ומאושר על פי החוק. אם ההסכם נחתם לפני הנשואין אפשר לאשר אותו אצל נוטריון או עורך הנשואין, אך אם הוא נעשה לאחר הנשואין יש לאשר אותו בבית משפט.
הדרישה השניה היא, שהזוג יוכיח בפועל שאכן הייתה הפרדה רכושית. לא מספיק לכתוב שהדירה של האשה מלפני הנשואין שייכת רק לה, אלא צריכים להוכיח שהיה חשבון בנק נפרד לפירות שנכנסו מאותה דירה, שהתמורה לא שמשה את שני בני הזוג, היינו לא מספיק שכותבים שהייתה הפרדה רכושית אלא צריכים להוכיח בפועל מה קורה עם הפירות של אותו נכס במהלך הנשואין.
היכולת של רשות המיסים שלא להכיר בהסכם ממון תלויה בהתנהלות של בני הזוג לאחר הנשואין, וכן לתאריך שבו נחתם הסכם יחסי ממון, עד כמה הוא היה קרוב למכירת הנכס ורחוק מיום הנשואין!
יש גם לזכור שהחוק ללא פרשנות קובע שהתא המשפחתי נסמך לא רק על הנשואין אלא גם על המגורים המשותפים. הגיע אלי זוג בזיווג שני, שלאחר חתונתם כל אחד המשיך לגור בעירו מטעמים של עבודה.
לא היה להם הסכם ממון, אך גם לא היה צורך בו שכן קל היה להוכיח שהם גרים בערים נפרדות.
כל מקרה צריך לדון לגופו, ויש לדעת להתנהל בזהירות ובתבונה עם שימת לב לכל הפרטים הקטנים והגדולים, שכן לא פעם מדובר בעלות גבוהה מאד של מס במיוחד היום כשאין פטור של אחת לארבע שנים והפטור היחידי הקיים הוא פטור לדירה יחידה, ואם לכל אחד מבני הזוג יש דירה קודם לנישואין אזי אם לא נצליח להוכיח שלא חל עליהם ההגדרה של התא המשפחתי, במכירת אחד משני הנכסים יהיה עליהם לשלם מס.
 
logo בניית אתרים