חזקת התא המשפחתי 2
זהירות! לא ללמוד הלכה למעשה מתוך הדוגמאות שאני מביאה, מהסיבה הפשוטה שהרבה מהן כבר לא רלוונטיות היום! החלטות בית המשפט העליון התהפכו, מה שהחליטו במקרים אלו לא רלוונטיים לחוק היום, אבל כדי להבין את העניין צריכים לדעת מה היו ההחלטות הקודמות, ומה בדיוק התהפך..
אז נתחיל ‘פלם’ - הזוג פלם התחתן כאשר לאחד מבני הזוג הייתה דירה משלו קודם הנישואין. אחרי החתונה בני הזוג קנו במשותף דירה, והתוצאה הייתה שלאחד מהם הייתה דירה וחצי (ונחשב על פי חוק לשתי דירות) ולשני הייתה מחצית הדירה (היינו דירה אחת). בן הזוג שהיה לו רק דירה אחת, בקש שלא לשלם כלל מס רכישה על החלק שלו בדירה המשותפת שקנו שכן לא היה חייב במס על פי מדרגות המס של דירה ראשונית, והוא טען שאין לו דירה אחרת.
העניין התגלגל עד לבית המשפט העליון.
בית המשפט קבע, שהיות ועל פי חוק יחסי ממון הדירה של בן הזוג מלפני הנשואין לא נכללת ברכוש המשותף, לכן צודק בן הזוג שהתחתן חסר דירה, ואין ל’יבא’ במניין הדירות שבבעלות בן הזוג הזה את הדירה שבבעלות בן הזוג השני מלפני הנישואין, לפיכך זכאי בן הזוג לשלם מס רכישה כאילו וזו דירתו היחידה.
בעקבות החלטה הזה החליטה רשות המסים כי את חזקת התא המשפחתי הקבועה לעניין מס רכישה יש להחיל רק ממועד יצירת התא המשפחתי וביחס לרכישות שבוצעו במהלך הנשואין ולא לפני כן. היינו, מה שבן זוג אחד רכש קודם ליצירת התא המשפחתי, לא יחשב אוטומטית כשייך גם לבן הזוג השני וממילא לא יחשב לשני במניית הדירות שברשותו.
בית המשפט העליון בפרשת פלם מנמק את הכרעתו, בין היתר בכך שהחזקה נקבעה כהוראה אנטי תכנונית. היינו, כדי שאנשים לא ‘יעבדו’ על רשות המיסים, אבל כאשר מדובר על אנשים שכלל לא הכירו האחד את השני, הכיצד הם יכולים היו לתכנן תוכניות כנגד רשויות המיסים כאשר הם רכשו דירה טרם הכירו בכלל את בן הזוג? אם כך אין מקום לקבוע כאן הוראה אנטי תכנונית. לפיכך מקום עוד לא נוצר כלל התא המשפחתי אין חשש לניצול לרעה של הקלת המס על ידי יחוס דירות באופן מלאכותי לבני המשפחה השונים.
בנוסף קבע בית המשפט שהיות והחזקה שמופיע בחוק היא חזקה חלוטה, היינו חזקה שאי אפשר לערער עליה, והיא מתעלמת מהסדרי רכוש בין בני הזוג הבוחרים לנהל את ענייניהם הקניינים והכספים בנפרד, לכן יש לפרש את הסעיף בחוק בצורה מצומצמצת באופן בו יחול אך ורק על רכישות שביצע מי מבני הזוג במהלך תקופת הנישואין. לפיכך נקבע כי גם במקרה של פירוק התא המשפחתי לא ניתן ‘למתוח’ את החזקה שייחסה רכישות או פטורים למי מבני הזוג בעת קיומו של התא המשפחתי, אל עבר רכישות או ניצול פטורים של מי מבני הזוג לאחר פירוק התא המשפחתי. היינו אם אחד מבני הזוג רכש דירה במהלך הנישואין, ולאחר מכן הנישואין התפרקו ובן הזוג בעל הדירה לקח עמו את הדירה, היא לא תחשב כאילו והיא שייכת גם לבן הזוג הגרוש.
היינו, בפרשת פלם, מדובר היה במס רכישה, וברכישה שנעשתה לפני הנשואין. וכן בזוג שחתם על הסכם יחסי ממון לפני הנשואין.
לאור פרשת פלם (שכאמור שונתה מאז!) נקבע ברשות המיסים בשנת 2011 הקלות מרחיקות לכת מאד!
1. תחולת ההחלטה בפלם תיושם גם בהעדר הסכם ממון, הן ביחס לדירות שנרכשו לפני יצירת התא המשפחתי והן ביחס לדירות שהתקבלו בירושה או במתנה במהלן קיומו של התא המשפחתי (נכסים חיצוניים). זאת אומרת שגם אם זוג לא חתם על הסכם ממון, ולא התנה במפורש שהנכסים שלו מלפני החתונה הם שלו בלבד, יחילו את חוק יחסי ממון הקובע שלא מחלקים נכסים שהיו לאדם לפני שנכנס לתא המשפחתי. (ההנחיה שונתה, ונגיע לכך בהמשך)
2. ההחלטה תיושם גם לעניין הפטור ממס שבח במכירת דירת המגורים. היינו עם בן הזוג שהייתה לו דירה משל עצמו ומכר אותה לפני שנבנה התא המשפחתי, מכירה זו לא תחשב במניין הדירות של בן הזוג השני כאשר הוא ירצה למכור דירה בבעלותו. לדוגמא אם לבחור הייתה דירה והוא מכר אותו, והתחתן ולאשתו יש דירה שרוצה למכור, לא יחשיבו לה לצורך הפטור במס שבח את הפטור שבעלה השתמש בו לפני הנשואין.
3. ההחלטה תיושם גם לאחר פירוק התא המשפחתי.
עם ישראל חגג! זוגות מאורסים טרם הנשואין קנו כל אחד בנפרד דירה, לאחר הנישואין מכר כל אחד את דירתו וביחד קנו דירה. אלי הגיעו זוג שקנו דירות זולות מאד בדרום, על מנת שבהמשך יעלה המחיר ויוכלו לקנות דירה בירושלים. רשות המיסים סרבה לאשר בתחילה שני פטורים של מס שבח לאחר החתונה, וכאשר נערך לי ‘שימוע’ בקשר לעניין, וטענתי שיש את הכלל של פלם, טענו ברשות, ‘אבל הם קנו את הדירה חודש לפני החתונה!’ הבהרתי להם שמדובר בזוגות חרדיים, ועד הנשואין אין כל דרך להחיל עליהם את חזקת התא המשפחתי, וזה עבר. (אם כי ביננו, במקרה זה לא חל הכלל של אי הכרת האחד את השני, אבל רשות המיסים העדיפה לתת את הפטור ולא להגיע לבית המשפט!).
