חזקת התא המשפחתי 1

מהי חזקת התא המשפחתי? ולמה זה אמור לעניין אותנו? וכיצד ידיעה עדכנית וטובה של העניין יכולה לחסוך לנו הרבה מאד כסף, לפעמים אפילו מאות אלפי שקלים? למי זה נוגע, ומתי?
הנושא הוא רחב היקף עד מאד, הוא נדון בהרבה מאד החלטות של בית המשפט העליון, ההחלטות הן דינמיות, ומקרים בודדים הפכו לקו מוביל בנושא, לא קל לשלוט בו, והמדרון הוא חלקלק, והרבה מאד אנשים נופלים בו, ביניהם גם עורכי דין, החושבים שהם בקיאים בנושא, אבל מכיוון שהם לא מעודכנים בהחלטות האחרונות של בית המשפט, הם עלולים לגרום למרשיהם נזקים בלתי הפיכים, כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה, והדברים משתנים כל הזמן.
כדי להבין במה המדובר, נתחיל עם סעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין:
“לעניין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדים שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילדים נשואים – כמוכר אחד’!
כאן קבע המחוקק את ההגדרה של התא המשפחתי בכל הנוגע לקבלת פטור, ההגדרה קובעת מי נחשב למוכר אחד? בעקרון בני הזוג והילדים שלהם. ומה הנפקות בעניין? פשוט מאד, חזקת התא המשפחתי קובעת שלא משנה מי בתוך התא המשפחתי קבל פטור זה יחשב לכל אחד מבני התא המשפחתי כאילו והוא קבל את הפטור, ואם לאחד מבני התא יש דירה הדבר יחשב כדירה של כל אחד מבני התא המשפחתי.
ולכן התשובה לשאלה הנצחית, האם במקרה שהאשה קונה דירה על שמה, והבעל רוכש דירה על שמו, יקבלו כל אחד מהם פטור בנפרד (על מס רכישה ו/או מס שבח) ? התשובה היא לא, באלף רבתי, הם חלק מהתא המשפחתי, וכל דירה של כל אחד נחשבת לדירה של כולם, מבלי להתיחס על שם מי היא כתובה בטאבו, הרישום לא מעלה ולא מוריד. לכן כל דירה נוספת של כל אחד מבני התא המשפחתי, תהיה רשומה על שם מי מהם, תחשב לדירה נוספת וכמובן הדבר ישפיע על המס שישולם הן ברכישה והן במכירה.
ולכן גם רישום דירות על שם ילדים מתחת לגיל 18 לא יועיל לגבי הפטור. (אגב כאשר אותו ילד מגיע לגיל 18 הוא כן יכול לממש את הפטור הפרטי שלו על אותה דירה, למרות שכאשר קנו את הדירה היא הייתה שייכת לתא המשחתי, ברגע שהילד כבר לא שייך לתא, הדירה שלו יוצאת ביחד אתו מהתא המשפחתי ואם זו דירתו היחידה, במכירתה הוא יוכל לקבל את הפטור האמור, אם כי המגבלות של זמן הנדרשות בפטור – החזקה של 18 חודשים, תספר מאז שמאו לו 18).
מה הייתה מטרת המחוקק כאשר הוא קבע את החזקה הזו? ומה בעצם אכפת לנו המטרה שלו? כי ידיעת המטרה היא זו שמכוונת את החלטות בית המשפט, והיא זו שגם תוכל לעזור לנו לנסות ולהתגבר על החזקה הזו.
לחזקה הזו יש מטרה 'שלילית' ומטרה 'חיובית'. המטרה השלילית היא למנוע תכנוני מס בלתי חוקיים והערמה על רשויות המס, בדרך של רישום דירות על שם בני המשפחה השונים בנפרד על מנת שכל אחד מהם ייהנה מפטור ממס שבח בעת מכירתה. היינו אילולי החזקה הזו, יכולה הייתה משפחה לרכוש דירות כמספר בני המשפחה ולזכות בפטורים רבים, למרות שבעצם כל התא המשפחתי הוא זה שנהנה מאותו הפטור פעם אחר פעם. היינו אבא אמא וילדים צריכים קורת גג אחת, אבל הם נהנים מעשרה פטורים (אחד לכל הורה + 8 ילדים)
המטרה החיובית של החזקה היא בעצם מה שעומד גם בבסיס הענקת הפטור, והיא אפשרות בדבר הגשמת מאוויו וצרכיו של התא המשפחתי כולו, מתוך הנחה שהתמורה שמתקבלת ממכירת דירת המגורים משמשת ברוב המקרים לרכישת דירת מגורים אחרת עבור התא המשפחתי. היינו המטרה החיובית היא 'המראה' של המטרה השלילית. מכיוון שלמחוקק יש אינטרס סוציאלי מובהק לאפשר לאנשים להחליף דירת מגורים כמעט בלי הגבלה (כל שנה וחצי), לכן הוא נותן פטור, ושימוש בפטור הזה עבור התא המשפחתי הוא צודק והוגן.
אבל, כאן גם נכנסת הבעיה.
ההגדרה של התא המשפחתי בחוק היא מאד פשטנית, היא לוקחת בחשבון, שני צעירים רווקים שמתחתנים בפעם הראשונה, נולדים ילדים והם מהווים תא משפחתי. אבל לא תמיד התמונה היא כל כך פסטורלית. מה קורה בפרק ב'? אשה אלמנה עם שלושה ילדים שיש לה דירה משל עצמה, מתחתנת עם גרוש + 4 ילדים, שגם לו יש דירה משל עצמו. אז מי נכלל בתא המשפחתי? הילדים שהם חורגים זה לזה? ההורים החורגים? האשה בכלל רוצה לקיים את בקשת בעלה המת ולתת את הדירה מתנה לילדים כאשר יתחתנו, אבל הופ! על פי ההגדרה של התא המשפחתי, כאשר תרצה לעשות זאת הדבר יהיה תלוי מה הבעל יעשה עם הדירה שלו, שהרי הם נמצאים בתוך תא משפחתי, וממילא יש להם כעת עכשיו שתי דירות!
או מה יקרה באם הם יחליטו לקנות דירה משותפת ושם לגור שכן גם בהסכם הגירושין של הבעל כתוב שהדירה תשמש לנישואי הילדים? האם יצטרכו לשלם על הדירה המשותפת מס רכישה כאילו והייתה דירה שניה בעוד שלפעמים רק לאחד מבני הזוג ישנה דירה נוספת?
ואם מדברים על תכנוני מס, איזה תכנון מס היה כאן לכל אחד מבני הזוג, אשר קנה דירה עצמאית כאשר התחתן עם בן זוג אחר? הרי הוא קנה את הדירה לפני 10 שנים כאשר התחתן עם בן זוג אחר, האם תכננו לרמות כאן את שלטונות המס? ומה בדבר רווקים שיש להם דירה ואחר כך התחתנו עם בן זוג שיש לו דירה מלפני החתונה? ומה קורה עם בן זוג יורש דירה באמצע החיים, האם גם כאן יש תכנון שלילי של מס, האם היה תכנון להרוג את הסב ולרשת אותו? ואם הסבא הטוב רצה לתת לאשה דירה במתנה, האם גם זה היה תכנון מס שלילי כדי להונות את רשויות המיסים? (מדובר על מתנה אמיתית ולא פיקטיבית לצרכי מס, כאשר לבעיה זו למחוקק היו פתרונות אחרים!)